אור ברסלב
אורח משפט אורח משפט על חו"מ › סימן נד

אורח משפט· רבי שמעון דובער אנוליק

אורח משפט על חו"מ · סימן נד

סימן נג

סעיף ב':

ישבע המלוה היסת שאבד השטר. כ' ה"ה הוראה זו פשוטה. אכן בתשובת הרמב"ם (סי' רכ"ז) הובא תשוב' הרי"ף שכתב להדיא שאין נשבע המלוה שבועת היסת ע"ז:

סעיף ג':

אמר המלוה אין שטרי עתה בידי כי הוא בעיר אחרת ואכתוב לך שובר. יש מי שאומר אין שומעין לו. כ"כ בעה"ת (שער ל"א) ושכן דעת הראב"ד והחזיק בסברתו כן (בשער נ"א) הביאו הבה"ב (בסי' ס"ו וש"ך שם ס"ק ס') והא דכתב בשם יש מי שאומר הוא לפ"מ שכתב כנה"ג דהתוס' בפ"ק דב"מ והרשב"א בתשובה חולקין ע"ז. ובדעת רמב"ם בפי' המשנה בב"מ דלא כתוס' שם מסתפק שם. ואפשר דמודה לדינו של התוס' בזה עיי"ש:

ונראה דיצא להם כן מהא דתנן בסוטה (דף ז') אמרה טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאת ושם בגמ' שמעת מינה כותבין שובר תני מקרעת. ולכאורה קשה מה שייך בזה כתיבת שובר כשהכתובה בעין הא אין כותבין שיבר אלא בנאבד ולמאי פסקא למילתא למינקט בכה"ג שנאבדה הכתיבה אשר הוצרך לזה לומר שוברת כתובה. א"ו דמסתמא כשהעלו' לעזרה הניחה הכתובה בעירה דעל הספק לא תרצה ליקח כתובה עמה. וא"כ שפיר פריך שמעת מינה כותבין שובר ומוכח דגם אם השטר בעין רק שהניחו בעיר אחרת כותבין שובר:

וראיתי להמאירי שם שכתב להדיא וז"ל ושמא תאמר והא אף בעלמא לא אמרו כותבין אלא כשהשטר אבד הימנו אבל זו הרי לא אבדה כתובתה ואיך מספיק לה בשובר אף זו כמי שאין השטר בידה הוא שבודאי לא הכריחוה להביא כתובתה בירושלים על הספק וש"מ שאף האומר יש לי שטר אבל אינו בידי ובמקום פלוני הוא שכותבין שובר עכ"ל הרי להדיא דס"ל כתוס' ורשב"א הנ"ל ולבעה"ת וסייעתו נצריך לומר דלפ"מ דקאמר שמעת מינה כותבין שובר מיירי שטוענת שאבדה את כתיבתה וכדמשמע בתוס' שם, [ובזה יש לומר שזהו כוונת הרמב"ם בפי' המשנה שם שכ' אם הכתובה מצוי' קורעין כתובתה ואם אינה מצוי' כותבין שובר דאינה מצוי' היינו שאין הכתובה אצלה כותבין שובר וס"ל כאידך צד שכתב כנה"ג דס"ל להרמב"ם כתוס' וסייעתם דכותבין שובר גם בזה]:

יש לחקור איך כותבין שובר בזמה"ז הא הש"מ בפ"ב דכתובות כתב בשם הרא"ה הא דכותבין שובר ולא חיישינן שמא מכר לאתר משום דהמוכר שט"ח לחברו וחזר ומחלו מחול וא"כ בת"כ הנהוג שכ' החכ"צ (שאלה קמ"ח) דאין המוכר יכול למחול (ועמש"כ בסי' ס"ו) ליתא לתי' זה:

ועיין בשבת (דף ע"ט) ברש"י ד"ה הכא מבואר דלמ"ד אין כותבין שובר אם אין למלוה השטר אף שפרע לו לוה צריך להחזיר. ובחידושי הר"ן תמה ע"ז מנ"ל הא דילמא אם פרע אין מוציאין ע"ש וי"ל שהוא מהש"ס דב"ב (דף קע"א) ומסתברא דכותבין שובר דאס"ד אין כותבין שובר אבד שטרו של זה יאכל הלה וחדי ואי מהני תפיסה ל"ש יאכל הלה וחדי דשמא יתפוס המלוה דתפיסה דבר קל הוא כמו שכ' (בסי' ל"ח) עיי"ש והו"ל למימר והלה יאכל לבד. א"ו דאף אי תפס ל"מ ושייך שפיר יאכל הלה וחדי. כנ"ל:

תוכן העניינים

אורח משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה