אורח משפט· רבי שמעון דובער אנוליק
אורח משפט על חו"מ · סימן מה
סעיף ב':
ש"ך (סק"ג) א"נ דפשיטא דאע"ג דקתני במתני' גט כל שטר קרוי גט וכדאיתא בפ' גט פשוט ובשאר דוכתא טובא בש"ס והכי מוכח נמי ממאי דקאמר בפרק המגרש (דף פ"ח) ע"כ. וכבר כתבו התוס' בריש גיטין בראי' דמצינו דלפעמים שטר קרוי' גט וכן בריש פ' גט פשיט. והש"ך לעיל (סי' כ"ח) הביאם עיי"ש. ובפירוש שנינו בגיטין (דף י"ז) כל הגיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים ופרש"י כל הגיטין של מכר ומתנה והלואה וכ"כ רש"י בכתובות (דף נ"א) כל שטר קרוי גט ובסנהדרין (דף צ"א) אגיטין פרש"י כתבים ובערוך פי' שטר:
סעיף י"ב ואם לאו תתקיים העדות בשאר. נ"ל בשטר מחאה ומודעא לא אמרינן כן וכ"כ התוס' בב"ב (דף מ') דשטר לא הוי דנעשה שלא מדעת המתחייב ולא הוי עדות לרש"י ואינו מועיל אלא מתק"ח ולר"ת מועיל מטעם עדות. ומבואר בשו"ת רמ"א (שאלה י"ב) דשטר מפי כתבם לא מהני ולא אמרינן בי' כמו שנחקרה עדותן בב"ד משעת חתימה. אלא כשיבוא לפני ב"ד עיי"ש. והרי הפוסקים כתבו הא דמכשירין בנמצא קרוב או פסול משום דעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד. והשטר לרווחא דמילתא כתבו אבל בשטר מודעה ומחאה דלא מהני אלא מטעם עדות ולא הוי כנחקרה משעת חתימה. א"כ יצטרפו הפסולים והכשרים ביחד ובטל כולו: סעיף ט"ז אם לאחר ששילם טוען שהשטר פסול לפי שהרחיק הסופר חותם ידו יותר משיטה אחת אין בדבריו כלום. והטעם משום דהודאת בע"ד כמאה עדים. נראה דאם הביא עדים על זה מהימן. כיון דמטעם הודאה אתינן אף דהודאת בע"ד יותר ממאה עדים כמבואר לקמן (בסי' ע"ט) שאני התם דהוחזק כפרן אבל בעלמא מהימן כמבואר לקמן (בסי' פ"א) ואפי למאי דמבואר לקמן בסי' (קכ"ו סט"ז) דבמעמד שלשתן ששילם לא מהימן לומר טעיתי כיון ששילם מידק דייק מ"מ אי מברר בעדים מהימן כמבואר בש"ך שם ואפי' גם הב"ח דס"ל דלא מהימן התם בעדים הוא משום דניחא לי' דליקום בהימנותי' משא"כ הכא שפיר מהני עדים בזה ועדיין צ"ע בזה: