אור ברסלב
אורות של אמת שער הקדושה › מהי תכלית החיים?

אורות של אמת

שער הקדושה · מהי תכלית החיים?

שער הקדושה

מעשה במייסד חברת המכוניות הגדולה "פורד" שהצליח בעסקיו ונעשה לעשיר גדול. יום אחד נסע בשולי האגם והבחין בדייג יושב על שפת האגם, אוחז בחכה ומאזין לרדיו. חשב פורד לעצמו: "אולי מוטב שאגש אליו ואלמדו להתקדם, לגדול ולהצליח בעסקים". לאחר הרהור קל ניגש ואמר לו: "למה שלא תקנה לך רשת ותוציא יותר דגים? תוכל למכור אותם ולהרוויח!" שאל הדייג: "ומה אז?" השיב פורד בהתלהבות: "אז כבר תקנה סירה, תיכנס לעומק האגם ותוציא דגים יותר איכותיים, תמכור ותרוויח יותר". שוב הקשה הדייג: "ומה אז?" השיב פורד בבטחון: "אז תקנה עוד סירה, תביא פועל ותרוויח יותר!" והדייג ממשיך בשלו: "ומה אז?" פורד איבד מעט את סבלנותו והשיב: "אז כבר יהיו לך הרבה סירות, הרבה פועלים ותרוויח הרבה יותר". "ומה אז?" שאל הדייג פעם נוספת. פורד נראה כמי שמאבד את סבלנותו אך התעלה והגיב באיפוק: "אז כבר תוכל לשבת בשלווה ובנחת על שפת האגם בלי לעבוד בכלל". הפתיע הדייג ואמר: "ומה בדיוק אני עושה עכשיו?".

רבים חיים בזה העולם סביב רדיפה אינסופית אחר השגת רכוש ונכסים, ובטוחים שכאשר ישיגו את מבוקשם, יזכו לשלוות הנפש לה הם זקוקים. לעיתים אדם בטוח שאם ישיג רכב מסוים הוא יגיע לשלוות הנפש, אך כאשר הוא כבר משיג את מבוקשו, במהרה ההתלהבות חולפת ומתחלפת בתאווה חדשה לרכב חדיש יותר, מהיר יותר, ומפואר הרבה יותר. וכמו שתיארו זאת רבותינו (קוהֶלֶת רַבָּה,א): "אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם מָאתַיִם, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם, רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת": וכל עת שיש לאדם יותר הוא מתאווה ליותר, ונמצא טרוד ומודאג מפאת החסר לו, כעניין שאמרו (אבות ב,ח): "מרבה נכסים מרבה דאגה": הוא לעולם לא מגיע לסיפוק אמיתי, הוא לעולם לא מגיע לשלוות נפש, הוא מפספס את המטרה לשמה הגיע לעולם!

כתוב (תהלים צ,י): "יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה-- וְרָהְבָּם, עָמָל וָאָוֶן: כִּי-גָז חִישׁ, וַנָּעֻפָה": אם אדם לא הגיע בחייו להשגות רוחניות הריהו כמי שלא השיג דבר, כי שב הוא ביום מן הימים למקום עפר רימה ותולעה, ומה ייקח עימו לשם? את הרכב, הדירה והבגדים היקרים ודאי שלא ייקח. יתכן שאלו לא יהיו עוד ברשותו אף לפני הסתלקותו מן העולם. לכן אם נראה אדם בגיל תשעים משפץ את ביתו במרץ תוך הזנחת חיי המשפחה ודאי שיתפס בעינינו כשוטה, שהרי את שנותיו האחרונות הוא מבלה בשיפוץ ביתו במקום בחיק ילדיו ונכדיו. אדם שחי רק בכדי לממש תאוותיו החומריות ולהשיג נכסים ורכוש עוסק ב"עמל ואון", שכן אם נאמר לו שנותרה שעה אחת אחרונה לחייו- ודאי שלא יבזבזנה על אלו הדברים!

לכן על האדם לדעת שעיקר עצמיותו היא הנשמה, הרוחניות אשר בתוכו, אישיותו, שהיא נצחית כי היא חלק אלוה ממעל (ראו בפרק "מיהו האדם האמיתי")- ולפיכך עיקר תכליתו היא לבנות את נשמתו, רוחניותו, אישיותו- את המהות הנצחית שלו, והגוף רק משמש ככלי להשגת התכלית הזו!

ועל ידי תיקון נשמתו היא תיעשה שלמה, היא תיעשה כלי שיכול לקבל אור ה' בתוכו- כי ה' שלם וצריך כלי שלם על מנת להכיל את השלם!

ועל ידי החיבור הזה שישיג עם בוראו הוא יהיה יונק ממקור השפע ממש, ניזון מאור האין סוף, ירגיש שלווה ושלמות רוחנית, ירגיש שלא חסר לו כלום, כי הגוף בטל אצלו והוא איננו מרגיש בחסרון הדברים הצריכים לו, וזהו העידון הגדול מכל העידונים, וזוהי שמחה האמיתית שבעולם!

ומתוך הטובה הזאת הוא יכיר בבוראו שנתן לו אותה באהבתו ובחמלתו, וזה אשר ה' חפץ- שימצאהו האדם בין כל ההסתרים של העולם הזה!

והנה, על מנת שיהיה בידינו להשיג את התכלית הזו, פירט לנו ה' ברחמיו המרובים את הדרך בה נלך ונזכה גם אנחנו בשלמות הרוחנית והנצחית, ולזה נתכוון הפסוק (דברים י,יב): "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ- כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ": ומבאר רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל) בהקדמת הספר "מסילת ישרים": "כאן כלל כל חלקי שלמות העבודה הנרצית לשמו יתברך. והם, היראה, ההליכה בדרכיו, האהבה, שלמות הלב, ושמירת כל המצוות":

מצינו חמישה חלקים שהם יחד מהווים שלימות עבודת האדם:

א. היראה (יראת ה')

ב. ההליכה בדרכיו (תיקון המידות)

ג. האהבה (אהבת ה')

ד. שלמות הלב (טוהר הכוונות)

ה. שמירת כל המצוות (סור מרע ועשה טוב)

אדם שמרגיל עצמו באלו, נעשה פורש מענייני העולם הגשמיים, כי מרגיש בבשרו טעם תכלית החיים האמיתי. וכשאינו מתאווה עוד לגשמיות, נעשה שמח בחלקו, כי עיקר הרדיפה תהא מעתה אחר העצמת מהותו הרוחנית, ואין כוח מחסור הגשמיות חזק דיו בכדי לצערו. הוא גם מתהלך בעולם בבטחון נשגב, כי חש היותו עם הבורא והבורא איתו, ויהא שכרו גם לעולם הבא כי מאחר שהרגיל עצמו ברוחניות- יהיה לו העולם הבא, שהוא עולם רוחני ללא גשמיות, כאור שאין לו סוף (ולעומתו מי שהרגיל עצמו בגשמיות היאך יוכל לסבול את חסרונה בעולם הבא?!).

תוכן העניינים

אורות של אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה