שער האמונה והביטחון · התורה נתונה מן השמים
אחד מעיקרי האמונה היא הידיעה שהתורה כולה נתונה מן השמים, ואותם שמכחישים זאת הרי הם כופרים בעיקר ואין להם חלק באלוקי ישראל. על כן הבאתי מספר ראיות להוכיח הדבר, אלא שהן בודאי יועילו רק למחפשי האמת הכנים ולא לאלו שרק חפצים להתנגח בתורתנו הקדושה וסממניה.
ההבדל המהותי בין תורת ישראל לשאר הדתות
שש מאות אלף איש היו בישראל בזמן יציאת מצרים, וכולם נכחו במעמד הר סיני בעת שניתנה תורה לישראל, שנאמר (שמות כ,יד): "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק": ואין עוד עם שקיבל את ספר החוקים שלו לעיני כל כך הרבה אנשים! ספר הקוראן של האסלאם הופיע לראשונה כאשר מוחמד יצא מתוך מערה עם הספר בידו וטען כי קיבל אותו ממלאך שפגש במערה. ספר הברית החדשה של הנצרות הופיע לראשונה כאשר אותו האיש טען להיותו המשיח שאמור להושיע את העולם כולו- ולאחר שלא הצליח להושיע אפילו את עצמו ונפטר- כתבו חמשת תלמידיו חמישה ספרי חוקים שונים.
האסלאם והנצרות לא מעזים לטעון שקיבלו את ספר החוקים שלהם לעיני כל כך הרבה אנשים כפי שקיבלו ישראל את התורה! האסלאם והנצרות לא מעזים לטעון שהתורה איננה אמיתית (לטענתם התורה אמיתית- רק ש"הבורא עזב אתכם ובחר בנו")! לפיכך ההבדלים בין תורת ישראל לבין דתות החיקוי שבאו אחריה ניכרים וברורים!
אופן מסירת התורה
אלו שהיו במעמד הר סיני סיפרו לבניהם כיצד קיבלו תורה מן השמים ובניהם סיפרו לבניהם הבאים אחריהם וכן הלאה לאורך כל הדורות עד עצם היום הזה; והרי מובן לכל בר דעת כי לא סביר שאב ישקר לבנו, וכל שכן לא סביר שכל ישראל ישקרו לבניהם הבאים אחריהם- ולכן מספיקה רק התבוננות באופן מסירת התורה מאב לבן כדי להוכיח את אמיתותה (ראו עוד בעניין זה את דבריו של הרמב"ם שהובאו בפרק "מהי התורה שבעל פה").
מידע מדעי מפורט שנמצא בתורה
במאות השנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה טכנולוגית חסרת תקדים אשר בעקבותיה נכנסו לשימוש בני האדם אמצעי מחקר מתקדמים כגון רכבי חלל, לווינים, צוללות, אמצעי צילום מיוחדים ועוד- ובאמצעותם הגיעו אנשי המדע לתגליות חדשות ומופלאות אודות העולם בו אנו חיים; והנה, התבוננות בתורה ובדברי רבותינו מגלה לנו שכבר לפני אלפי שנים הופיעו תגליות אלו במקורותינו! נראה כי רק מי שברא את העולם יכול היה לגלות לעם ישראל מידע כל כך מפורט ומדויק בתקופה כל כך קדומה, בתקופה שבה עדיין לא היו בעולם אמצעים טכנולוגיים מתאימים.
והרי לפניכם דוגמאות מספר:
בריאת העולם:
נאמר בתורה (בראשית א,א): "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ": רבותינו הסתמכו על פסוק זה מאז ומתמיד לומר שהעולם נברא "יש מאין" (מכלום ממש) וכפי שהסביר זאת הרמב"ן בפירושו למקרא: "הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל": מנגד עמדו אנשי המדע וטענו כי העולם לא נברא אלא היה קיים מאז ומתמיד, אך חכמי ישראל נשארו דבקים בעמדת התורה הקדושה ודבקו בקביעה שהעולם נברא "יש מאין". והנה לפני פחות ממאה שנה פורסמה "תיאוריית המפץ הגדול" על ידי המדען פרד הויל וחוללה מהפכה בתפיסת המדע, שמודה כיום כי תחילת התהוות היקום הוא פרץ אנרגיה שהתקררה, יצאה מן הכוח אל הפועל והתגשמה לחומר. במילים אחרות, המדע כיום מודה בבריאת העולם "יש מאין", כפי שטענו חכמי ישראל לדורותם. נוסף על זאת, ידוע מדברי חז"ל שהעולם נברא בעשרה מאמרות והראשון שבהם (בראשית א',ג'): "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר": ומעניין שגם אנשי המדע מסכימים היום שתחילת התהוות היקום הוא פרץ אנרגיה (אור), אותו פרץ אנרגיה המכונה בפיהם "המפץ הגדול".
צורת כדור הארץ:
בתקופה שבה הדעה הרווחת בקרב אנשי המדע הייתה כי העולם שטוח ועומד על גבי פילים ענקיים, התייחסו בתמיהה לכל מי שניסה לטעון כי העולם עגול- הרי בעין אנושית לא ניתן להבחין בכך וכן כיצד אפשר להסביר שישנם אנשים בתחתית הכדור ואינם נופלים?! אולם בימינו, עם התפתחות השינוע הימי והתעופה האווירית במאתיים השנים האחרונות, כבר מוכח היטב שהעולם עגול. והנה דברי הזוהר הקדוש המוכיחים כי הדבר היה ברור למחבר הזוהר, רבי שמעון בר יוחאי, כבר לפני אלפיים שנה בקירוב, הרבה לפני שהמדע גילה זאת (זהר ויקרא דף י,א): "כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור (כל הישוב, כלומר העולם והאנושות שעליו מתגלגלים בעיגול ככדור) אלין לתתא ואלין לעילא (אלה שלמטה בתחתית הכדור, ואלה שלמעלה בחלקו העליון של הכדור) וכל אינון בריין משניין בחזווייהו משנויא דאוירא, כפום כל אתר ואתר (כל אלה הבריות בחלקי הכדור, שונים בחזותם זה מזה, מחמת הבדלי מזג האוויר בכל מקום ומקום), וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא (ועומדים הם כשאר בני אדם, כלומר גם אלו שבתחתית הכדור עומדים על רגליהם כמו אלו שלמעלה, ונראית כאן הבנה גם של כוח המשיכה). ועל דא אית אתר בישובא (ועל כן יש מקום בעולם) כד נהיר לאלין, חשיך לאלין. לאלין יממא, ולאלין לליא (כאשר אור לאלה חושך לאלה, לאלה יום ולאלה לילה). ואית אתר דכוליה יממא, ולא אישתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא (ויש מקום בעולם שמואר תמיד ולא שכיח בו לילה אלא רק לזמן מועט, והרי זהו הקוטב). דהכי כתיב (שכך כתוב) 'אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך' (תהילים קלט)! ורזא דא איתמסר למאריהון דחכמתא (וסוד זה נמסר לבעלי חכמת התורה, מלמד שלא הושג באמצעים מחקריים כלשהם, אלא רק על ידי הקבלה של חכמת התורה)": נראה לא סביר שגורם אנושי יכול היה לכתוב מידע כל כך מדויק לפני כאלפיים שנה בהיעדר אמצעים טכנולוגיים- ומכאן נראה שמידע זה נמסר מגורם אחר שהוא מעל השכל האנושי!
התאדות האוקיינוסים לעננים:
במקום שאין מים אין חיים, את זאת המדע יודע כיום, אך מה יעשו כל אלו אשר גרים באזורים הרחוקים מהאוקיינוסים והנהרות? כיצד ישתו מים? כיצד ישקו את השדות? לשם כך דאג הבורא למערכת גשמים שתעביר את המים מהאוקיינוסים למקומות יבשים ונידחים. כפי שידוע כיום, מי האוקיינוסים מתאדים והופכים לעננים, אשר נודדים על ידי הרוח למקומות הרחוקים ושם ממטירים את גשמיהם. והנה נאמר בתורה (בראשית ב,ו): "וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה": מפליא שהתורה ידעה לספר לנו על התהליך הזה לפני כל כך הרבה שנים!
נדידת היבשות:
בצילומי לווין ניתן לראות בבירור, כי מבנה יבשות העולם נראה כמין פאזל, והן כולן מתאימות בצורתן זו לזו. אנשי המדע מסבירים כי בעבר הרחוק הייתה יבשת אחת מאוחדת, ובמשך השנים התפרקה והתפצלה לשבע יבשות שונות כפי המוכר לנו כיום, ותהליך זה הוא המכונה "נדידת היבשות". נאמר בתורה (בראשית א,ט): "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה'': והזוהר הקדוש מבאר (זהר חדש יב,א): "ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות": וכן כתוב (איוב ט,ה): "המעתיק (המזיז) הרים, ולא ידעו, המרגיז (המניע) ארץ במקומה, ועמודיה יתפלצון": נראה כי לחכמי ישראל סוד זה היה ברור עוד הרבה לפני שהיו אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לגלות אותו!
במפת העולם ניתן לראות בבירור כיצד יבשות העולם מתאימות בצורתן זו לזו כעין "פאזל"
גילוי המים בחלל:
מעשה שאירע (כפי שמתואר באטלס קיימברידג' עמודים 156-219):
"בשעות הבוקר של 30/6/1908 אירעה התפוצצות אדירה במרכז סיביר. עדי ראיה סיפרו כי מטאור ענק נראה בשמים שניות אחדות ואחר כך פגע בקרקע. אנשים שעמדו במרחק של שישים ק"מ ממקום פגיעת המטאור הוטחו ארצה מההתפוצצות האדירה. זעזועים סיסמולוגים נרשמו בכל רחבי העולם. גוש קרח שמשקלו 30,000 טון התנגש בכדור הארץ. עקב כך השתחררה אנרגיה השווה בעוצמתה לפצצה גרעינית של 12 מגהטון (פצצה גרעינית של 12 מגהטון שווה ל 12.000.000 טון של חומר נפץ). אילו נפל גוש קרח זה על לונדון או ניו-יורק ולא על מקום לא מיושב בסיביר, היו התוצאות הרות אסון. המבוכה בקרב חוקרי החלל הייתה רבה. מאין בא גוש הקרח העצום הזה? האם יש עוד גושי קרח בחלל? מחקר מעמיק ויסודי העלה כי גוש הקרח בן ה-30.000 טון שנחת בסיביר לא היה אלא שבריר מגרעינו של כוכב השביט אנקה(ENCKE)! פרופסור פרד וויפל מאוניברסיטת הרווארד אשר היה מנהל מצפה הכוכבים של מכון "סמיתסוניון" הוכיח כי כוכבי השביט מורכבי השביט שהופיע באביב 1957 היו עשויים מקרח מעורב בחלקיקי אבק וברסיסים אחרים. מן הנתונים המספריים מתגלות עובדות מדהימות: כוכב שביט קטן מכיל כמיליארד טון קרח, ואילו כוכב שביט גדול מגיע לפי אלף מכמות זו (1.000.000.000.000 טון קרח). בקצה מערכת השמש נמצא איזור הנקרא "ענן אורט" (על שם מגלהו האסטרונום ההולנדי יאן אורט), באזור זה לבדו נמצאים כ-1000 מיליארד כוכבי שביט! מלבד זאת נודע בשנים האחרונות מדיווחי חלליות ששוגרו כי כמעט בכל מקום במערכת השמש נמצאות כמויות קרח עצומות: כוכבי הלכת הענקיים - צדק, שבתאי, וכן נפטון ואורנוס - עשויים, בין היתר, משכבת קרח בעובי של אלפי(!) ק"מ, הקטבים הקפואים של מאדים מהווים מרחבי קרח עצומים, טבעותיו של שבתאי מכילים כמויות אדירות של קרח ועוד. ברור אפוא כיום, כי כל המים שעל פני כדור הארץ אינם אלא כטיפה מן הים ביחס לכמויות המים האדירות שבחלל":
והנה נאמר בתורה (בראשית א,ו) "וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ": משמע שיש גם מים מעל לרקיע (מעל לאטמוספרה), ואמרו רבותינו (ילקוט שמעוני בראשית א, סימן ה): "המים העליונים יתרים על התחתונים": כלומר שהמים העליונים הם בכמות גדולה יותר מהמים התחתונים (יתרים לשון יותר), ועוד אמרו שם (ילקוט שמעוני בראשית א, סימן ה): "אילו נאמר ויבדל בין המים אשר על הרקיע, הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים, כשהוא אומר בין המים אשר מעל לרקיע, הוי אומר: המים העליונים תלויין במאמר כהדין קנדליא ופירותיהן אלו גשמים": ניתן ללמוד שהמים לא מונחים על הרקיע אלא תלויים בחלל במאמר פיו של ה' (בהוראתו) ופירותיהן אלו הגשמים- שכאשר אותם גושי קרח ענקיים חודרים לאטמוספרה הם נמסים וממטירים גשמים כמאמר הפסוק (דברים יא,יא): "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם": "למטר העננים" לא נאמר כאן אלא "למטר השמים"- שכוונת הפסוק היא לאותם גשמים שמקורם מעל לאטמוספרה, כלומר מהחלל. עולה תמיהה כיצד חכמי ישראל ידעו זאת כבר לפני אלפי שנים, וכנראה שהמידע הגיע ישירות מבורא עולם- טכנולוגיה לא היתה להם אבל תורה להישען ולסמוך על דבריה היתה גם היתה!
נרתיק השמש:
השמש היא "כור גרעיני" עצום, הטמפרטורה ברבדים החיצוניים שלה נעה סביב ששת אלפים מעלות צלזיוס וברבדים הפנימיים עד כדי חמש עשרה מיליון מעלות צלזיוס, והיא משחררת מדי יום כמויות אדירות של קרני גאמה מסוכנות. על פי מחקרים מדעיים חדשים, לשמש יש מעין נרתיק המכסה אותה וחוסם את קרני הגאמה, עוד בטרם הן מגיעות אלינו, ובלעדי זה, לא היה סיכוי לקיום חיים על פני כדור הארץ. באורח פלא, ניתן למצוא הסברים על נרתיק השמש במקומות אינספור בספרות חז"ל העתיקה, על פי הכתוב (תהלים יט,ה): "לַשֶּׁמֶשׁ, שָׂם-אֹהֶל בָּהֶם": וכך למשל, על הפסוק (בראשית יח,א): "כְּחֹם הַיּוֹם": כתב רש"י בפירושו למקרא: "הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה": ושוב אנו שואלים כיצד המקרא וחכמי ישראל ידעו סוד זה הרבה לפני שהמדע גילה זאת?
תורת היחסות:
תורת היחסות הנה תיאוריה מדעית אשר פורסמה לפני מאה שנה בקירוב על ידי המדען אלברט איינשטיין, וקובעת בין היתר שהזמן משתנה ביחס למרחב. והנה בקשר לפסוק (בראשית א,ג): "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר": פירש הרמב"ן: "ומילת הויה - מורה על מעשה הזמן העומד": שכאן נברא הזמן ולפני כן לא היה קיים הזמן! כלומר שהזמן תלוי בדבר מה ואיננו קבוע! כאשר האסטרונאוט הישראלי אילן רמון שאל את הרב אלישיב כיצד ישמור שבת בחלל השיב לו הרב שישמור שבת במשך שעה וחצי, שכן יממה היא סיבוב של כדור הארץ סביב צירו- ומעבורת הקולומביה הייתה מסיימת הקפה של כדור הארץ כל שעה וחצי- משמע שיממה על הקולומביה היא שעה וחצי! רבותינו מסבירים שבורא עולם הוא מעל הזמן כי אין לו גוף ואין לו דמות הגוף וכן כתוב (תהלים צ,ד): "כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר": משמע שאלף שנים שלנו הן כמו יממה אחת במונחים של בורא עולם- שהזמן במקומו שונה מהזמן שלנו! שוב אנו רואים שהמקרא ורבותינו מדברים במשך אלפי שנים במושגים שהמדע גילה רק בעת האחרונה!
העובר שומע ומרגיש:
אילו היינו מספרים לפני מספר דורות שהעובר ברחם אמו שומע ומרגיש את המתרחש בחוץ- ודאי היו רבים מגיבים בתמיהה וחוסר אמון מוחלט; והנה, המדע בימינו מביע עמדה מובהקת לפיה העובר שומע ומרגיש ברחם אמו! החוקרים כיום אף ממליצים להשמיע לעובר מוזיקה נעימה בזמן היותו ברחם, על מנת שהדבר ישפיע לטובה על התפתחותו, והנה לפניכם ציטוט מאחד המאמרים היותר מעניינים בנושא אשר פורסם על ידי המדענית סוזאן שיפלביין בספרה ''גוף האדם- המכונה שלא תיאמן'': ''ולד בן עשרים וארבע שבועות מפגין התפתחות עצבית מעניינת ביותר. הוא מניע את עיניו במהירות במשך חלק ניכר מזמן השינה שלו, בדומה לילדים ובוגרים בעת חלום. אין ספק שהוולדות שומעים קולות. ולדות בגיל זה מגיבים, ככל הנראה, למוסיקה": והנה מסתבר כי נתונים אלו היו ברורים לחכמי ישראל כבר לפני אלפי שנים, ובגמרא מתואר כיצד יושב העובר בתוך הרחם, כיצד הוא ניזון ומהי היכולת החושית או אולי העל חושית בה הוא ניחן (נדה ל, ב):
"למה הולד דומה במעי אמו? לפנקס שמקופל ומונח, ידיו על שתי צדעיו (ידיו על אוזניו), שתי אציליו על שתי ארכובותיו (בתי השחי על ברכיו) ושתי עקביו על שתי עגבותיו (עקביו על ישבניו) וראשו מונח לו בין ברכיו ופיו סתום וטבורו פתוח ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה ואינו מוציא רעי (אינו מוציא צואה) שמא יהרוג את אמו וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום (נפתח הפה) ונסתם הפתוח (נסתם הטבור) שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת. ונר דלוק לו על ראשו (על דרך משל- לומר שצופה למרחוק) וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו (כלומר שיודע מה מתרחש מחוץ לרחם אף במרחקים גדולים)":
ומסופר בגמרא (יומא פב, ב):
"מעשה במעוברת שהריחה ביום הכיפורים (הריחה מזון והתאוותה לאכלו). באו לפני רבי יהודה הנשיא ושאלוהו כיצד לנהוג. אמר להם לכו ותלחשו באוזנה שיום הכיפורים הוא היום, אולי תוכל להתאפק. לחשו לה, ופסק העובר מתאוותו (העובר ולא האם), ונרגעה האשה. קרא רבי יהודה הנשיא על אותו עובר את הפסוק: 'בטרם אצרך בבטן ידעתיך'. ובאמת יצא ממנה רבי יוחנן. ומעשה במעוברת (אחרת) שהריחה ביום הכיפורים ובאו לפני רבי חנינא ושאלוהו כיצד לנהוג. אמר להם לכו ותלחשו באוזנה שיום הכיפורים הוא. לחשו לה ולא נרגעה, והאכילוה (נתנו לה לאכול). קרא רבי חנינא על אותו עובר את הפסוק: 'זורו רשעים מרחם'. יצא ממנה שבתאי אוצר הפירות (שהיה אוגר פירות כדי להפקיע את המחיר):
ואיך נגלה סוד זה לחכמי ישראל דאז, עוד לפני שהומצאה טכנולוגיה שמאפשרת לבחון את תגובות העובר, אם לא שקיבלו את המידע ממי שברא את העולם?
תיבת נח:
לאחרונה הצהירו חוקרים כי גילו את תיבת נח! מדובר במאובן בצורת ספינה שמידותיו הן בדיוק במידות המצוינות בתורה (בראשית ו,יג): "שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ": המאובן נמצא על ידי צילומי לווין אקראיים ברכס הרי אררט בטורקיה, שזהו המקום המוזכר בתורה (בראשית ח',ד'): "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל, הָרֵי אֲרָרָט": החוקרים סיכמו במשפט אחד: "מתברר ללא ספק שהתורה איננה אוסף סיפורים אלא מדע מדויק להפליא".
מהי עמדת התורה בעניין תיאוריית האבולוציה?
ידועה ומוכרת המחלוקת הגדולה- בעוד שתורת ישראל קובעת שהאדם נברא כמו שהוא עומדת מנגד תיאוריית האבולוציה וטוענת שהאדם הוא התפתחות של הקוף- היינו שהקופים התפתחו והפכו בחלוף השנים לבני אדם כדי שיוכלו לשרוד טוב יותר (מה שמכונה "עקרון הברירה הטבעית"); ואכן, בימינו מצאו החוקרים דמיון גנטי בין האדם לבין הקוף וזה לכאורה מחזק את טענתם! איך דבר זה מתיישב עם תורת ישראל הקובעת שהאדם נברא כמו שהוא ולא התפתח מהקוף?
בכדי לקבל תשובה עלינו לחזור לתקופת דור הפלגה, אז בנו בני האדם את מגדל בבל לסמל מרד באלוקים, ואמרו רבותינו (סנהדרין קט,א):
"אמר רבי ירמיה בר אלעזר נחלקו (אנשי דור הפלגה) לג' כיתות: אחת אומרת נעלה ונשב שם, ואחת אומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים ואחת אומרת נעלה ונעשה מלחמה- זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין":
הנה מצינו מבואר בדברי רבותינו שאכן יש קשר בין האדם לבין הקוף- ולכן גם יש דמיון גנטי ביניהם- אך לא האדם הוא שהתפתח מן הקוף אלא הקוף מן האדם!
על תיאוריית האבולוציה יש להקשות שאם הקופים התפתחו והפכו בחלוף השנים לבני אדם כדי שיוכלו לשרוד טוב יותר- אז מדוע עדיין יש קופים בימינו?! מדוע לא כל הקופים התפתחו והפכו לבני אדם?! אבל על תורת ישראל לא שייכת הקושיה הזו- שהרי מבואר היטב בגמרא הנ"ל שרק את חלק מבני האדם הפך ה' לקופים- ולכן יש היום גם בני אדם וגם... קופים.
יש לדעת כי תיאוריית האבולוציה הביולוגית הינה תיאוריה מדעית ולא עובדה מדעית, כלומר השערה על סמך ממצאים שונים ולא עובדה מוכחת. תיאוריות מדעיות רבות אחרות קמו ונפלו בחלוף השנים, ועל כן, גם לתיאוריה זו יש להתייחס בהתאם.
שאלת גיל העולם
כידוע, עצים רבים אשר נבדקו על ידי אנשי המדע נמצאו "זקנים" כבני שמונת אלפים שנה! האין זה סותר את עמדת התורה שלפיה העולם בן פחות מששת אלפים שנה?!
כדי להשיב על כך נתבונן בדברי רבותינו (חולין ס,א): "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתן נבראו בצביונם נבראו": כלומר שכל מה שנברא בבריאת העולם נברא כשהוא בוגר, וכך למשל אם עץ מזן מסוים נחשב בוגר כאשר הוא בן אלפיים שנה- הוא נברא כבר בבריאת העולם כבן אלפיים שנה- ולכן לאחר ששת אלפים שנה בלבד הוא כבר נראה כבן שמונת אלפים שנה!
דבר נוסף, ידוע שאנשי המדע מדברים על מאובני בעלי חיים שנמצאו בבדיקות מעבדה כבני מיליארדי שנים, וכדי להבין כיצד דבר זה מתיישב עם תורת ישראל יש להתבונן בדברי רבותינו על דור המבול (סנהדרין קח,ב): "ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו": כלומר שהם קלקלו בעבירות שיש בהן משום רתיחת יצרים- ועל כן נידונו במבול במים רותחים מידה כנגד מידה: מכאן אפשר להניח שמי המבול הרותחים זרזו את התכלות החומר- והיא הסיבה שמאובני בעלי חיים רבים שנמצאו נראים "זקנים" כבני מיליארדי שנים אף שלמעשה הם בני אלפי שנים בלבד.
מהי עמדת התורה בעניין הדינוזאורים?
רבותינו במדרש דנים אודות יצור ענק הנקרא "ראם"- האם בזמן המבול הכניס נח לתיבה את גוריו מחמת גודלו או שמא קשר אותו לתיבה מבחוץ (מדרש רבה - חומש בראשית-סדר נח-פרשה לא): "רבי יהודה אומר ראם לא נכנס עמו, אבל גוריו נכנסו. רבי נחמיה אמר לא הוא ולא גוריו, אלא קשרו נח בתבה, והיה מתלים תלמיות כמין טבריה לסוסתא".
בהמשך המדרש מספרים רבותינו שהראם היה קיים גם בתקופתם (מדרש רבה - חומש בראשית-סדר נח-פרשה לא): "בימי רבי חיא בר אבא עלה גורא אחד לארץ ישראל (עלה גור אחד של ראם לארץ ישראל), ולא הניח אילן עד שעקרו (לא נשאר אילן אחד שלא עקר), ועשו תענית (עשו הציבור תענית בגלל הצרה שבאה עליהם) והתפלל רבי חיא, וגעת אמו מן המדבר (קראה לו אמו מן המדבר) וירד לקולה (הלך אליה).
ובעניין עופות הענק המוכרים לנו מהספרים העוסקים בדינוזאורים ראו את דברי רבותינו (בכורות נז, ב): "פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעה ששים כרכים ושברה שלש מאות ארזים": בר יוכני עוף הוא (רש"י שם) ונפלה ביצתה וטבעה על ידי מה שבתוכה ששים כרכים (בתים הכרוכים חומה סביב) ושברה שלוש מאות ארזים!
הנה מצינו שעוד לפני המבול וגם בתקופת חז"ל היו זוחלי ענק וכן עופות ענק בדומה למתואר בספרי המדע של ימינו (ובעניין העצמות שנמצאו בימינו כבנות מיליארדי שנים כבר ביארנו למעלה בעניין גיל העולם שמי המבול הרותחים זרזו את התכלות החומר ולכן העצמות נראות "זקנות" הרבה יותר מכפי שהן באמת)!
המדע מגלה את המצוות
כבר הבאנו את מאמר רבותינו (בבא בתרא כה): "איך זוכים להוריד את השכינה? על ידי תורה, תפילה וגמילות חסדים": והיינו שעל ידי המצוות הללו האדם מוריד שכינה, שפע רוחני מחייה, לתוך נפשו ונפש העולם כולו, והשפע הרוחני הזה נמשך ומשפיע גם על החומר המלובש בו, ומכאן אמרו (אבות א,ב): "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".
האיור הבא מציג את אחת המשמעויות של סמל ה"מגן דוד", אשר לפיה מעשי האדם על הארץ מקרינים שפע רוחני אל מעל לרקיע, ובתגובה חוזר שפע רוחני מהרקיע אל תוך הארץ (החומריות) ומחייה אותה:
מעולם לא חיפשו בני ישראל הוכחה שכלית או מדעית למציאותו של שפע רוחני הנמשך על ידי קיום המצוות, והם קיימו אותן רק משום שהן הצו האלוקי ורצונו יתברך, והרי זו הדרך הראויה לעבודת ה' כפי שמובא בדברי רבותינו (אבות א,ג): "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס": אך עם זאת אנו רואים בימינו כי חלישות דעת באה לעולם, וכי ישנם הזקוקים שיוכיחו לפניהם את התועלת הנמשכת מקיום המצוות, ועל כן אשתדל ב"ה להוכיח קצת מן התועלת הזו (כמובן שלא אוכל להוכיח את התועלת הרוחנית כי לא ניתן למדוד דבר רוחני על ידי אמצעים טכנולוגיים גשמיים ולכן אתמקד כאן בתועלת הגשמית עד כמה שידי משגת).
כח הדיבור:
תורת ישראל מלמדת כי לדיבור ישנה השפעה על החומר ובכוחו ליצור מציאות, וכך למשל כאשר אנחנו מברכים לפני אכילה ושתייה, המהות הרוחנית שבתוך המזון נעשית מתוקנת ומשפיעה גם על המזון עצמו שהופך למתוקן וראוי לאכילה או שתייה. במסגרת ניסוי מדעי שנערך לפני מספר שנים, נחשפו טיפות מים למילים שונות שאמרו אנשים שונים, ולאחר מכן הוקפאו הטיפות בטמפרטורה של מינוס עשרים וחמש מעלות במשך שלוש שעות. כאשר הוצאו הטיפות מתא ההקפאה הן נבדקו תחת עדשת המיקרוסקופ, ונמצא כי אלו שנחשפו למילים יפות קיבלו צורות קריסטליות סימטריות מרהיבות ואילו הטיפות שנחשפו למילים לא יפות קיבלו צורות אסימטריות לא יפות. החוקר אמוטו מסרו שערך את הניסוי קבע כי הדבר מהווה הוכחה לכח הדיבור, וכי לדעתו העולם כולו נברא על ידי דיבור, מה שעולה בקנה אחד עם תורתנו הקדושה המלמדת כי בעשרה מאמרות נברא העולם, כלומר שהבורא יצר את העולם על ידי דיבור של עשרה משפטים קצרים. ניסויים אחרים שנעשו עם צמחים שונים, הוכיחו שכאשר נהגו להשקות אותם במים שבירכו עליהם או כאשר קראו בסביבתם פרקי תהלים, הם נבטו וגדלו עד שבעים אחוז יותר לעומת כאלו שהושקו במים רגילים או כאלו שלא זכו להתייחסות מילולית מיוחדת, והרי יש בכך כדי להוכיח את כוחו של הדיבור ליצור מציאות, דבר שהיה ידוע בתורת ישראל מאז ומעולם.
כמה מתוצאות הניסוי של אמוטו מסרו הממחישות את ההבדל בין טיפות שנחשפו למלים יפות לבין אלו שנחשפו למילים פחות יפות
טהרת המשפחה:
נאמר בתורה (ויקרא יח, יט): "וְאֶל-אִשָּׁה, בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ--לֹא תִקְרַב, לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ": בזמן הופעת הוסת אצל האישה או כאשר יוצאת מרחמה אפילו טיפת דם אחת מכל סיבה שהיא, וכן במשך שבעה ימים נקיים הנספרים מרגע שהפסיק הדימום לחלוטין, חלות על בני הזוג הרחקות שונות והם אסורים במגע וכן בכל התנהגות של חיבה, ומכאן קרויה האישה בימים אלו "נדה" (מרוחקת). מחקר שנערך בידי פרופסור מאכט מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, העלה כי בימי הנדה רחם האישה מפריש חומר רעיל הנקרא מנו טוכסין, אשר יש בו סכנה לבעל אם יבוא עמה במגע, סכנה זו נחסכת מבני זוג השומרים את דיני הטהרה. עוד נמצא כי בימי הנידה האישה חשופה יותר לזיהומים מבחוץ, מאחר והדימום נובע מפצע פתוח בתוך הרחם, ובאופן מפתיע התברר גם כי שבעת הימים הנקיים שההלכה דורשת הם בדיוק זמן ההחלמה וההתחדשות של הרחם. מחקרים נוספים העלו כי ישנם פחות מפי חמש עשרה מקרים של סרטן הרחם בקרב נשים יהודיות לעומת אלו שאינן יהודיות, והנה לפניכם עדות מרשימה של ד"ר ג'ון ל.רייס ממחלקת הבריאות של העיר ניו יורק שערך מחקר בנושא:
"בקשר עם הוויכוח ביחס לתמותה מסרטן הרחם, אני הסוקר, הייתי רוצה להפנות את תשומת הלב לעובדה, כי בשעה שהתמותה מכל מיני סרטן גדולה אצל היהודים ביחס לבלתי יהודים, הרי ברור, שהתמותה מסרטן הרחם אצל נשים יהודיות פחותה היא, לעומת נשים בלתי יהודיות. עובדה זו ראויה שהסטודנטים העוסקים בסרטן ישימו במיוחד את ליבם אליה":
ובהתחשב בכך שמצוות טהרת המשפחה הנה אבן יסוד ביהדות אשר נשמרה בקפדנות על ידי נשות ישראל לאורך הדורות, הרי עולה אפשרות סבירה שזוהי הסיבה להפחתת מקרי סרטן הרחם בקרב הנשים היהודיות (מלבד התועלת הרפואית, במצוות טהרת המשפחה ישנה גם תועלת מרובה לשלום הבית ולשימור האהבה, וראו בפרק "טהרת המשפחה" ובפרק "עצות לחיי הנישואין").
מקוה הטהרה:
כאשר אישה מסיימת את ימי נידתה, עליה לטבול במקוה כשר, בכדי שתטהר ותהא מותרת לבעלה. מקוה כשר מכיל מים שנקוו (הצטברו) באופן טבעי ולא נשאבו ממקורם (מים חיים), שכן מקובל בידי רבותינו זה אלפי שנים שהמים נפגמים בשעת השאיבה ואינם מועילים עוד לעניין טהרה וכפי שמובא במשנה (עדיות א,ג): "שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה": וכפי שפסק הרמב"ם (משנה תורה- ספר קדושה- הלכות איסורי ביאה- פרק אחד עשר): "אם רחצה במרחץ אפילו נפלו עליה כל מימות שבעולם הרי היא אחר הרחיצה כמות שהיתה קודם הרחיצה": ואכן המדע הולך ומגלה, באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים, ששאיבת המים ממקורם פוגמת בהם קשות וכפי שמסביר החוקר יוהאן גרנדר:
"במצבים רגילים המים זורמים מעל פני האדמה, או עמוק בתוכה ותמיד מחפשים אחר הנתיב הטבעי. לברזי השתייה שלנו לעומת זאת, המים נאספים ומועברים בלחץ גבוה, כשבשלב זה המים עוברים טראומה קשה. הלחצים הגבוהים פוגעים קשות במים ולאחר מכן מזדהמים על ידי תוספים כימיים כדוגמת כלור":
לעומת זאת, מים חיים מכילים מטען חשמלי שלילי היוצר איזון של המטען החשמלי בגופו של האדם השותה אותם או רוחץ בהם, ודבר זה מביא לשיפור בתפקוד של כלל מערכות הגוף והנפש, שהרי ידוע שכל התגובות הפיזיות והנפשיות של האדם נשלטות על ידי אותות חשמליים הנמשכים מהמוח אל כל חלקי הגוף דרך מערכת העצבים המרכזית, וכפי מסביר החוקר ויליאם פילפוט: "שדה מגנטי שלילי פועל בדומה לאנטיביוטיקה, הוא מחסל זיהומים ויראליים, בקטריליים ופטרייתיים": הודות לנטייתם למשוך כוחות מגנטיים חיצוניים ופנימיים, מים חיים מסייעים בארגון ותנועה של המולקולות בגוף האדם ומגבירים את מסיסות המינרלים, מה שגורם לאיברים לפעול ביעילות רבה יותר. המינרלים שבמים הופכים להיות זמינים ונספגים בנוזלי הגוף ביעילות והופכים לנשאי מזון משופרים לתאי הגוף. שתיית מים חיים אף נמצאה יעילה בהקלה של עצירות, התקררות, שיעול, דלקת סמפונות (ברונכיטיס), כל סוגי החום, הרפס ועוד. הביו פיסיקאי אלברט ר.דיוויס, מחלוצי מחקר התרפיה המגנטית, כתב בספרו "האפקט המגנטי" כי הוא ואנשי צוותו גילו שבעזרת שתיית כוס מים חיים ניתן להתגבר על עייפות בשעות הצהריים. ד"ר ה.ל. באנסל השתמש במים חיים לאיזון ולהסדרת המחזור החודשי אצל נשים. מים חיים יוצרים פעילות אנזימים משופרת, הגבוהה בשלושים אחוז ממי רשת, מים מסוננים, או מים מינרלים. האנזימים למעשה, חשובים יותר מכל מרכיב תזונתי אחר ואחראים כמעט לכל דבר פיזי או מנטאלי המתרחש בגוף, עוזרים להפוך חלבונים לחומצות אמינו, עוזרים למצות מינרלים מהמים והמזון והופכים מינרלים לרכיבים בסיסיים. חוסר פעילות אנזימית היא אחת הסיבות לחוסר איזון, מחלות, וזקנה בטרם-עת. שתיית מים חיים מובילה חמצן לכל אברי הגוף, יוצרת סביבה עתירת חמצן, יוצרת אשכולות מים זערוריים שמשפרים את תפקודי התאים ומסלקים רעלים, משפרים את הסתגלות התאים למתח ולחץ ולסביבה לחוצה. חכמינו הצביעו כבר לפני אלפי שנים כי ישנם יתרונות ברורים במים חיים על פני מים שאובים, ונראה אפוא כי המדע נמצא כיום בראשית הדרך להבנתם של היתרונות הללו.
ברית המילה:
את המצווה הזו שמרו ישראל לדורותם מאז ברית המילה של אברהם אבינו ועד ימינו, ועל חשיבות הסרת הערלה כתב רבי סעדיה גאון בספר האמונות והדעות (מאמר שלישי, פרק י): "הערלה הינה סרח עודף בגוף האדם": ואמנם, מחקרים חדשים מאששים זאת ומעלים כי הערלה שמסירים בברית המילה היא מעין "שקית" האוגרת בתוכה זיהומים, ולכן הסרתה מפחיתה את השכיחות של זיהומים בדרכי השתן, מחלות זיהומיות המועברות בתשמיש המיטה ומחלת הסרטן. מסיבה זו החלו בדורות האחרונים גם בני אומות העולם שאינם יהודים לעשות ניתוח להסרת הערלה, ובארצות הברית למשל, נימולים כיום כשישים אחוזים מהילודים הזכרים עוד בהיותם בבית החולים. את זמנה של מצות ברית המילה קבעה התורה ליום השמיני להולדת הבן, שנאמר (ויקרא יב, ב-ג): "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר... וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ": ומחייבת ההלכה לא להקדים ולא לאחר את ברית המילה אף אם היום השמיני חל בשבת או בחג ואפילו ביום הכיפורים; והנה, לאחרונה גילה המדע כי היום השמיני הוא המתאים ביותר לקיום ברית המילה, והרי לפניכם קטע מדבריה של ד"ר אילה אברהמוב אודות ממצאי המחקרים שנערכו בנושא, כפי שפורסם במאמרה "בעיות קרישה ודמום ביילוד" (אסיא, כרך ג עמוד 384):
"מנגנון הקרישה תלוי בקבוצת חלבונים הנוצרים בכבד, אשר נקראים 'גורמי קרישה' או 'פקטורי קרישה'... והם מפעילים זה את זה בשרשרת (בעזרת אנזימים) עד לקבלת הקריש היציב הנקרא פיברין. בימים הראשונים אחרי הלידה אין הכבד בשל עדיין לפעילות זו, וברור שאינו יכול לעמוד במעמסת יתר של פעילות כירורגית. דבר היכול לגרום למותו של התינוק עקב דמם מסיבי, ללא יכולתו של התינוק להתגבר על הדמם הזה. באופן פיזיולוגי עד גיל 8 ימים הכבד מתחיל להתאושש הוא הולך ומתבגר, ותפקודיו משתפרים, ובגיל 8 ימים קיימת כבר רמה מספקת של גורמי קרישה, ומניעת דמם":
הנה מצינו שרק מגיל שמונה ימים ישנם די גורמי קרישה בדם ומפליא שהתורה ידעה כבר לפני אלפי שנים להצביע דווקא על היום הזה!
אכילת בשר וחלב:
איסור אכילת בשר בחלב מוזכר בתורה שלוש פעמים (שמות כג,יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא): "לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ": כידוע בימינו, מיד עם האכילה משתחררות במערכת העיכול חומצות שתפקידן לפרק את המזון בכדי שייספג בגוף. חלב הוא בסיס אשר מנטרל פעילות חומצית, ולפיכך אכילת חלב בסמוך לאכילת בשר מנטרלת את חומצות העיכול ומעכבת את עיכול הבשר, מה שעלול לגרום לריקבון הבשר בתוך הקיבה עוד לפני התפרקותו ולגרום נזק בריאותי מצטבר במשך השנים.
תוחלת החיים:
לפי נתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות נמצא כי מבין שלוש עשרה הערים הגדולות בישראל (מעל מאה אלף תושבים)- ניצבת בני ברק במקום השני מבחינת תוחלת חיים. עובדה זו מעלה תמיהה- כיצד יתכן שדווקא באחת הערים העניות בישראל ישנה תוחלת חיים גבוהה באופן יחסי?! נתונים אלו מעלים אפשרות סבירה שיש קשר ישיר בין תוחלת החיים לבין אורח החיים התורני, ויתכן כי הסיבה נעוצה בכך ששומרי השבת זוכים ליום אחד בשבוע בו הם לא מעשנים, לא מדברים בסלולרי, רגועים, שלווים ומנותקים מטרדות היום יום. נתון מעניין נוסף עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצביעים כי תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות ביותר בעולם, ותוחלת החיים בקרב היהודים גבוהה בשנתיים בממוצע מתוחלת החיים בקרב הלא יהודים. דברים אלו מצביעים שיש משהו מיוחד בעם ישראל ובעיקר בקרב שומרי תורה ומצוות.