אור שמח על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יב · הלכה ה
ואם לאו יציל בטומאה שכיון שנשברה החבית אינו מוזהר כו' מפני שהוא בהול.
פירוש שהדבר בהול שאי אפשר להציל אם לא בטומאה ואם לא יציל ישפך הכל ותבלענו קרקע לכן יציל בטומאה ויהא ראוי להדלקה ונמצא מציל ממון כהן והוי כמו עמוד וחטא בתרומה כדי שתזכה בתרומה וזה אמרינן כמו דתני ר"ח מנחות (דף מ"ח), אבל בחביות של יין שנשברה בגת העליונה דכשהוא טמא לא חזי למידי רק מפני שסופו לאיבוד אזיל לכן להציל החולין אמרו דיציל אע"ג דהוי כמו עמוד וחטא בתרומה כדי שתזכה בחולין, לכן אמר ר' יהושע בברייתא דיטמא ביד פירוש בידים שמטמאות תרומה דהוי מגזירה די"ח דבר אבל מן התורה טהור הוי ונמצא דאין זה מטמא מה"ת רק הוי מאבד ומפסיד אבל להציל בכלים טמאים אסור אבל כאן שמציל התרומה עצמה דיהי' חזי לכהן להסקה שרי להציל בכלים טמאים ודוק. ומשום זה שינה רבינו לשון המשנה דאין זה מוזהר לטמאה רק גבי חביות שנשפכה ובמשנה אמר לא זה וזה ודוק: