אור שמח על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יב · הלכה א
ולא יביאנה לידי טומאה כו'.
ירושלמי תרומות פ"ח ה"ד ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי ב"ח כלי שתוכו טהור ואחוריו טמאים אין מטמאין בו דבר ממועט כדי להציל בו דבר מרובה שאין מצילין אף שהניצול בתוכו הוא דבר מרובה הואיל ומטמא לתרומה באחורי הכלים והוי כמטמא בידים, והתנינן תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו, פירוש דמרישא מקשה דקתני מודה ר"א ור"י שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו ר"א אומר תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו מוכח דאם יכול להציל רביעית בטהרה יטמאנה אפילו בידיו כדי להציל ואיך משכחת לה דיטמאנה להציל בטהרה על כרחך שמציל בכלי שתוכו טהור ואחוריו טמאים שמציל בטהרה מה שבתוכה ומטמא בידים באחורי הכלי להנשפך כו' תפתר בבור טהור. פירוש היכי שאינו רק שהולך לאיבוד שם אל יציל בכלי שתוכו טהור ואחוריו טמאין, מה דמתני בבור טמא היינו שהגת התחתונה טמאה ובלא"ה אזלה לטומאה הנשפך בגת תחתונה לכן מציל בכלי כזו, והתנינן תרד ותבלע ואל יבליענה בידיו וגם שם דייקת דקתני מודה ר"א כו' שאם יכול להציל רביעית בטהרה יציל פירוש אף שיבלענה בידיו והיינו שמציל בכלי שאחוריו טמאין ושם לא מיירי שהולכת לטומאה ומשני שנתגלגלה לבית הפרס דבלא"ה תטמא הנשפכת לכן שרי להציל בכלי שאחוריו טמאין ותוכו טהור וכן הוא המסקנא בספ"ק דפסחים עיי"ש ודוק היטב: