אור שמח על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק א · הלכה יד
או שהמיר אחד במאה או מאה באחד כו' ולוקה כמנין הבהמות שהמיר.
מפורש שם (דף כ"ז) והובא לקמן פ"ג ה"ג. ונראה דקאי על דסליק מיניה שהמיר מאה באחד אבל המיר אחד במאה אינו לוקה רק אחד, הן דלפי מה דאמרו דמימר הוי לאו שאין בו מעשה רק הואיל ואיתעביד בדבורו מעשה לוקה וא"כ בהמיר אחד במאה לא איתעביד מעשה רק בבהמה אחת ודאי דלא לקי רק חדא, אלא אף לפסק רבינו דשותפין שהמירו או בקרבן צבור דלא תפיס התמורה ג"כ לוקה מכל מקום בהמיר מאה באחד דאיתא בזא"ז דממירין וחוזרין וממירין חשבינן לגופין מחולקין ואע"ג שהמיר כולן בבת אחת גופין מחלקין ולקי אכל חדא, אבל בהמיר אחד במאה דבזא"ז הרי כבר קדוש ותו לא שייך תמורה ורק בבת אחת יתכן א"כ חשיבא מעשה אחת ואין גופין מחלקין דהוי דומיא דשחט שני בניה ואח"כ שחט האם דאינו סופג רק ארבעים לחודא ודוק: