אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ט · הלכה ו
בא הנהר והשקה נותן להן כל שכרן מן השמים נסתייעו:
ראה מש"כ ההמ"ג. אולם נראה כוונת רבינו דקאי על מש"כ בריש ההלכה, השוכר את הפועל להשקות את השדה מזה הנהר, וע"ז כתב שכרן להשקות השדה וכוון מזה הנהר, וא"כ אם יש מים רבים בנהר הלא נקל יותר להשקות, ואם מעט כבד יותר, וכי בא הנהר והשקה מאליו נתקיים מחשבתו שרצה שהנהר ישקה ורק מן השמים נסתייעו, משא"כ כשהשקה המטר הלא זה ענין שלא שכרן אותן להשקות שדהו ממי המטר ואמרינן דמן שמיא הוא דרחמו עליה דבעה"ב, וזה חילוק פשוט: