אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ט · הלכה ד

פרק ט

השוכר את הפועלים והטעו את בעה"ב כו':
הפוסקים נחלקו בהקדים לפועל את שכרו מי מצי הבעה"ב לחזור בו, מי הוה כסף קנין ביה ועיין מחנ"א הל' שכירת פועלים סימן ג' באורך עיי"ש. והנה עיקר הוכחתו מרש"י פרק הזהב שנתנו לבלן שירחצנו וקאמר דבמידי דלא חסרה משיכה קנאו בכסף דפועל דין קרקע יש לו שנקנה בכסף, אבל לשיטת התוספות שהקנהו את הקרקע לרחוץ ושכירות קרקע נקנה בכסף ליכא ראיה מידי וכן הביא שמה דעת הריטב"א דכסף לא מהני ביה מידי, ולשיטת רש"י פירש שנתן הפרוטה לבלן אחר הרחיצה. והנה דא קיי"ל דהתחלת מלאכה בפועל הוי קנין. ונראה לדעתי דבעינן שיתחיל במלאכה ששוה פרוטה הא פחות מפרוטה לא הוי קנין, דכמו דבאכילת פירות בעינן שיאכל פרוטה פירות למ"ד דאכילת פירות הוי חזקה יעו"ש:
ובזה פרשתי דברי התוספות ריש פרק השוכר את הפועל שהקשו על מה דתניא לקוט לי ירק היום שכרו מותר למ"ד המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו, א"כ זה המלקט קנאם ונתנן לחבירו והוי כמוכר ירק של שביעית לבעה"ב, דפליאה עליהם הא גמרא ערוכה היא בב"מ (דף י) דרמי ליה רבא לר"נ מהא דתניא מציאת פועל לבעה"ב ומשני דיד פועל כיד בעה"ב דמי, והם פלפלו בסברא זו, ואטו לא עיינו בסוגיא דעסקי בה, ולפי ההקדמות שהקדמנו א"ש, כי סברתם, שטרם שלקט מה ששוה לקיטתו פרוטה לא היה נקנה לבעה"ב, והבעה"ב היה יכול לחזור בו ולא שייך ידו כיד בעה"ב, וא"כ אותו ירק בפרוטה הראשונה הלא קנה לעצמו והוי כמוכר, והוי הפרוטה דמי שביעית ותו יהא כל שכרו אסור, וכמו בהעבר לי מאה חביות במאה פרוטות דכל שכרו אסור, דכל אגרא דמאה חביתי בתריה גרירי יעו"ש, אולם אם נאמר דכסף קונה הוי ידו כיד בעה"ב, או אולי נאמר דבשעת גמרו לעשות פרוטה, תיכף בא קנייתו לרבו עם אותה הפרוטה ובזה שקלו וטרו הרבה, דהא לא נתכוין לקנות לעצמו ולא ירצה לזכות לעצמו וכמ"ש הר"ת גבי מגביה מציאה וכו' ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה