אור שמח על משנה תורה, הלכות שכירות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ז · הלכה ז
מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו או שהטעוהו כו' ומדת חסידות הוא שיודיע לבית דין וכו':
הרא"ש כתב וצריך להודיעו ואם הודיעו ונאנס אחר שהודיעו פטור מוכח דאם לא הודיעו חייב אם נאנס אחרי זה, וכן כתב בשו"ע. וצריך ביאור מדוע קיי"ל בפרק המניח דהמכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל דלי ונטל דליו חייב בעל הבור ואע"ג דידע לבעל הבור אינו צריך להודיעו שנטל דליו כיון שכיסה בדלי של חבירו שלא ברשות, מסתברא דהוא הדין לענין הפירות גופייהו שהכניסן שלא ברשות אינו צריך להודיען דאיהו הוה ליה למידע שחבירו יוציאן מרשותו בלא ידיעתו ודאי אינו חייב באונסין ולא דמי להא דאמרו בשור שעלה ע"ג שור חבירו להרגו דאם דחף להעליון חייב מפני שהיה יכול לשומטו לתחתון דהוי כמזיק להשור שבלא דעת עלה ע"ג שור, ובעליו שלא שמרו לא הוי ליה לאסוקי אדעתיה שיעלה ע"ג שור אחר וידחפנו בעליו, אבל כאן בעלים דאיהו בן דעת הוה ליה לאסוקי אדעתיה, דבעלים של הבית יוציא הפירות או יטול הדלי מן הבור ומדלא חש לא צריך לחוש לזה בעל הדלי או בעל הבית יותר מן בעל הבור עצמו או בעל הפירות:
אולם רבינו אשר אזיל לטעמו שכתב בשו"ת כלל ק"א והובא בהגהת רמ"א סימן שפ"ג סעיף ב', דראובן שלקח כלי של שמעון וסמך בו חביתו של יין שלא יפול ובא שמעון ונטל כלי שלו ונשבר חביתו של יין חייב דהו"ל לסמכו בדבר אחר, ואיהו מחלק מהך דכיסה בורו בדליו של חבירו משום דלא ברי היזיקא כמש"כ הסמ"ע שם, א"ש דמחייבו כאן באונסין משום דברי הזיקא והיה לו להודיעו ולא להניחו בשוק מקום שרבים מצוים, אמנם כפי שנראה מתשובות הרא"ש עצמו משמע דראובן שלקח כלי של שמעון היה סבור שהכלי של הפקר, כי כתוב שם, מצא אבן בר"ה וסמכה עליו בא שמעון ולקח האבן כי אמר שהיתה שלו, א"כ החילוק פשוט מהך דדלי שראובן לא פשע שלא ידע שהאבן של שמעון והיה סבור שהוא של הפקר, משא"כ כאן בדלי דהוי ליה לאסוקי אדעתיה שבעל הדלי יטול את דליו וכדפרש"י ז"ל, וא"כ כאן נמי דומה להך דדלי, ופלא על רמ"א בהגהות שו"ע שהעתיק כלי של שמעון וז"א כמו שבארנו, ובהך עובדא דהשואל בקדשה ויהבא ליה דוכתא אולי סבר הרא"ש דלא הו"ל לאסוקי אדעתיה דתיפוק לחמרא כיון שהכניס ברשות, אבל בהכניס שלא ברשות לא פליג דאין צריך להודיע, וזה ברור לדינא. וצ"ע בהך דסימן שפ"ג וכן בטור לא העתיק על הכניס פירותיו שלא ברשות, ומסתברא כרבינו דאינו צריך הודעה כלל אף בהטעהו דבכ"ז דומה למכסה בורו בדלי של חבירו ואכמ"ל: