אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק כג · הלכה טז

הלכה יב

מי שקרא שם כו' לא יטלם בשבת כו'.
יעוי' בפי' המשנה לרבינו עפ"י דברי ירושלמי דלא יטלם כוונתו לא יתנם ומשום דאין מוליכין תרומע"ש לכהן גם בי"ט. אבל למאי דפסק רבינו לקמן סוף פ"ד מה' יו"ט כר' יוסי דמוליכין גם תרומה א"כ נדחה זה מהלכה אולם כאן פירש רבינו שלא לדחות סתם משנה מהלכה ופירש כך, דכיון דקרא שם מע"ש ויחד מקומם נמצא התרו"מ והמ"ע שאסורים לאוכלן לבעלים עם החולין שהופרשו עליהם כתרי מינין וכל זמן שלא הוגבהו מהן ולא הפרישן אם יטלם הוי כבורר אוכלין מתוך אוכלין בשני מינין דקי"ל לעיל פרק ח' דאפילו בברר ביד אם אינו אוכלן לאלתר אם ברר והניח לאחר זמן אף לבו ביום חייב עיי"ש ולכן אסור ליטלם בשבת דהוי בורר להניח. אבל "אם כהן או עני למודים לאכול אצלו יבאו ויאכלו" דהוי בורר לאכול לאלתר דשרי ואם אין למודין לאכול אצלו אסורים לבוא ולאכול כדפי' בירושלמי משום דלא סליק אדעתא דאכיל פיסתא בגו ביתא דחברי' ויאמרו שתרם בשבת וזה ברור ופשוט. ואתי שפיר לשון דלא יטלם. דליטול אותם בידים אסור דהוי כמו בורר.
אולם בפ"ט מהל' מעשר הלכה ט' כתב רבינו ואינו כמתקן בשבת כו' והוא מירושלמי שם. שאני תמן דאמר מערב שבת שני תאנים שאני עתיד להפריש למחר כו' וכן במזמין לחבירו כו' מה שאני עתיד להפריש א"כ חלה קריאת השם על ההפרשה שתהי' בשבת להכי בשעה שמפריש אינו דומה לבורר שמלאכת בורר אינה אלא כשצריך לברר דבר הנבלל ומעורב יחד אבל כאן כל שנים שיטול וירחש בשפתיו ויאמר שזו תרומה הרי מהני א"כ אין זה בורר דכיון דכל מה שיבוא לידו הוא טוב ומועיל אין זה גדר מלאכה של בורר אבל כאן שייחד המקום וקרא שם וצריך להפריש אותה שקרא שם מע"ש מן החולין ומקפיד עלי' מיחזי כבורר כיון שלא הופרש מע"ש ופשוט ונכון בדעת רבינו ודו"ק ולפ"ז ברור דביו"ט דהותר' ברירה בשני מיני אוכלים ובכמה גווני ומכ"ש כדי לאכול לבו ביום [כמוש"כ ההמ"ג לקמן סוף פ"ג מ"ה יו"ט] ודאי דיטלם ביו"ט לכן כתב רבינו דין זה רק בשבת והבן.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה