אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יח · הלכה כ
אבל המוציא לזרע וכו' חייב בכ"ש.
בגמרא מחייב היה ר' מאיר אף במוציא חטה אחת לזריעה הא דנקט לר' מאיר. משום דשעורי' נפיש גבי שבת דשעורא דר' יהודא זוטר טפי כדקאמר פ' ופ"א ודאי הא דקאמר בסוף המוציא יין חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו הוא שיעור זוטר דכולהו וכמו שפירש רבינו בפי' המשנה כשיש חלל בין חצאי לבנה וימלאו אותו החלל בחרסיים וכן קאמר בסוף ביצה וב"ב ק' דלית בי' שיעור בין פצים אלמא דהוא זוטר מכולהו ושעורא דר' מאיר כדי לחתות בו אש מיקידה גדולה שעורי' נפיש אף מר' יוסי כדאמר שם בגמרא לכן אמר מחייב הי' ר"מ דנפיש שיעורא להוצאת שבת מכולהו רבנן מ"מ מחייב הוא במוציא לזריעה אף חטה אחת ופשוט.
לכאורה רציתי לומר דמש"ה נקט' לרבי מאיר, משום דר"ל קאמר בזבחים מ"א דבפיגל בקומץ והלבונה בשתיקה דר"מ סבר כל העושה ע"ד ראשונה עושה ורבנן פליגי עלי' והכא דמשנה דילן מיירי בהצניעו ושכח כו' דעושה ע"ד ראשונה והוא כר"מ ואשכחן להגמ' בזבחים דף מ"ז דמדמה מחשבת פיגול למחשבת הוצאת שבת יעו"ש. אמנם עיין במנחות פרק הקומץ זוטא דפליגי רב ושמואל, דשמואל סבר עדיין היא מחלוקת וא"כ לא ידעינן כלל דר"מ סבר ע"ד ראשונה הוא עושה, ומרבנן מוכח דלא סברי לגבי פגול כל העושה ע"ד ראשונה הוא עושה ואי הוי מדמין פגול לשבת מנא לן תנא דלא סבר כרבנן ופליג עלייהו בהך דכל העושה ע"ד ראשונה הוא עושה דטעמי' דר"מ משום דיש פגול בחצי מתיר. ויש לחלק עפ"י מה שהוכיחו תו' בכ"מ דפגול ליתא במחשבה אלא בדבור וא"כ לומר דהוה כמדבר בלבונה להקטיר חוץ לזמנו זה לא אמרינן. משא"כ כאן דגבי שבת סגי במחשבה. וע"כ כמו דפרישית לעיל בפשיטות. ושיטת הירושלמי ריש המצניע דראב"ש סבר דהמוציא לדעת הראשון הוא מוציא לא סבר כגמרא דילן בזבחים דסבר משום דהמחשבה תלויה בבעלים ודו"ק.