אור שמח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ה · הלכה יח
הראני גיסי הרב ר' שמואל ליפשיץ נ"י דברי המחנה אפרים הלכות שבועות סימן ח' במי שנשבע לראובן להיות שותף עמו שנה אחת ואח"כ נשבע ללוי להיות שותף עמו לב' שנים, והאריך בזה דהא קום ועשה הוא ולבטל המצוה בקום ועשה לא חל בכולל עיי"ש, ומה דפשיטא ליה תמוה, דהא הוא רק מבטל המצוה בשב ואל תעשה שאינו עוסק עמו ומה שנשבע לעסוק עם לוי הוא מילתא בפ"ע, נמצא דביטל שבועה ראשונה בשוא"ת, ונכון דיבר, וסעד לזה מהך דאמר שבועה שלא אשב בצל סוכה, והגע בעצמך אם נשבע שאשב בבית או אוכל בבית כל השנה האם לא נקרא זה שוא"ת, ואכילת סוכה יש לדמות לכאורה לציצית שחקרו תוס' יבמות (דף צ') ד"ה כולהו נמי בשוא"ת דהכא ג"כ המצוה לאכול בסוכה מה שאוכל בבית דאם לא יאכל בבית כלל אין מצוה לאכול בסוכה בשאר ימים דומה לציצית ודוק. אולם בנידון דידיה ברור דכיון דאם לא יעסוק כלל ג"כ מבטל שבועתו הראשונה ודאי הוה שוא"ת וחל שבועתו בכולל. אולם בירושלמי פ"ג ה"ז שרפה או השליכה לים כו' הרי יש בה מעשה צ"ע שאם לא יאכל ג"כ ביטל השבועה וזה כדברי המחנה אפרים. ועיין תוס' (דף ד') בזה וצ"ע, ועיין מש"כ בהלכות מאכלות אסורות פט"ו ה"י: