אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות פרה אדומה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק א · הלכה ז

הלכה ו

כל המומין הפוסלין בקדשים פוסלין בפרה כו' היתה יוצא דופן כו' או טרפה כו' הואיל וקראה הכתוב חטאת כו'.
רבנן בתוס' חולין (דף י"א) סד"ה חטאת קריא רחמנא פלפלו לשיטת רש"י דסוגיא דע"ז אמרה דאין הפסול בנרבע ונעבד בפרה משום דחטאת קריא רחמנא, דא"כ איך מכשיר רבי שמעון ביוצא דופן הלא אקרא לא פליג ר"ש וע"כ דטעמייהו ממשחתם בהם, ורבנן דפסלי ביוצא דופן משום דסברי פרה קדשי מזבח ור"ש סובר קדשי בדה"ב הוי, וע"ז הרבו להקשות מכמה סוגיות דמשני דפרה קדשי בה"ב אטו לר"ש משני, ועוד בפ"ק דחולין יליף שם דטריפות פוסל בפרה משום דכתיב חטאת היא עיי"ש ולפי שיטתם אתי שפיר ממש כדברי רבינו דדוקא רבנן אית להו טעמא דחטאת קריא רחמנא. אולם לדעתי יתכן שיטת רבינו שלמה שפיר, וזהו דר"ש לטעמיה אזיל דסבר יוצא דופן ולד מעליא הוא והא דמודה בקדשים שאינו קדוש היינו משום דיליף לידה לידה מבכור וא"כ תו איך מצי למילף אח"כ מהא דחטאת קריא רחמנא דהוי כמו הקישא והוי למד מן הלמד בקדשים ואין למדין, והך דחטאת קריא רחמנא הוי רק כמו הקישא כמו שפרש"י בחולין (דף כ"א) ד"ה ובידו הימנית, רק דז"א דהא קאי אם נאמר פרה קדשי בדה"ב ופסולה משום דחטאת קריא רחמנא וכיון דאינו רק כמו קדשי בדה"ב הוי כמו חולין ולמדין בה למד מן הלמד כמוש"כ בתוס' יומא (דף ס"ח) סד"ה תן לו מחנה שלישית. אולם זה דוקא אם נאמר דבתר למד אזלינן הא אם בתר מלמד אזלינן הלא המלמד הוא קדשים ואין למדין, ובאמת דבר הלמד בגז"ש אם הוא חוזר ומלמד בהקישא פשיט רב פפא שם בזבחים (דף נ') דלמדין וקא מדחה שם דבתר מלמד אזלינן והמלמד הוא חולין היינו מעשר, א"כ כאן דהוי דבר הלמד בגז"ש לידה לידה מבכור אם נאמר דאינו מלמד בהיקשא הוא לפי מה דדחי דבתר מלמד אזלינן וא"כ הכא המלמד הוא קדשים ואין למדין אע"ג דהלמד הוא חול כדאמר שם פרק ק"ק (דף ס') אלא למ"ד בתר מלמד אזלינן מאי איכא למימר, וע"כ עיקר קושיין בע"ז למ"ד בתר מלמד אזלינן והכא הלמד הוא פרה דהוי קדשי בדה"ב והוי כמו חולין, ועוד דלדידיה למדין בדבר הלמד בגז"ש שילמד בהקישא כמו דפשיט בפרק איזהו מקומן שם, וא"כ א"ש דסוגיא דחולין דיליף דטריפות פוסל בפרה הוא מהא דחטאת קריא רחמנא הוא לרב פפא ורבינא דסברו בתר למד אזלינן וכן כל הני סוגיות דאמרי פרה קדשי בדה"ב הוי, הוא להנך אמוראי דסברי דבתר למד אזלינן, וא"כ ר"ש לטעמיה אזיל דמכשיר ביוצא דופן ולעולם כל הפסולים רק משום דחטאת קריא רחמנא, ומש"ה נקיט רבינו טעמא דחטאת קריא רחמנא דנראה לו עיקר סתימת הסוגיות דחולין (דף י"א) ואידך דוכתי דפרה קדשי בדה"ב הוי ודוק:
ומה שהקשו רבנן בתוספות דלמה אמר בתמורה דאין פרה עושה תמורה משום דקדשי בדה"ב היא תהיה עושה תמורה מטעם דחטאת קריא רחמנא, אינה קושיא, דאטו כל חטאת עושה תמורה הלא חטאת צבור אינו עושה תמורה, ורק במילי דלא מצאנו לשום חטאת שיהיה כן כמו שיוכשר ביוצא דופן או רובע ונעבד וטריפה שפיר אמר הגמרא משום דחטאת קריא רחמנא הוי כמו חטאת ופשוט, ובלא זה כבר כתבתי במק"א דלולי דמסתפינא הייתי מוחק הנך תיבות וקדשי בדה"ב לא עבדי תמורה, דמאי תירוץ הוא ע"ז שהקשה כהן גדול שהפריש פרה לפרו תיקדש דהאיכא פרת חטאת, דא"כ איך סבר ר' שמעון במפריש נקיבה לעולתו דאיכא שם עולה עלה גבי עולת העוף הא עופות לא עבדי תמורה ועל כרחין דמשבשתא הוי ושינויא הוי דאיך תאמר דקדושה קדוה"ג ותהא צריכה מום קבוע לפדות עליה משום דאיכא שם חטאת עליה בפרת חטאת הלא בפרת חטאת גופיה הוי קדבה"ב ואינה צריכה מום קבוע לפדות עליה ועיין בשבועות (דף י"א) בזה, כש"כ דלא חייל קדוה"ג על פרה שהפריש כה"ג לפרו, ולענין פדיון לא שייך לומר דאינה נפדית משום דחטאת קריא רחמנא כמובן ודוק:
וסוף דברי התוס' שם צע"ג שהביאו הך דבכורות (דף כ"ה) דאמר דאין בה איסור גיזה ועבודה לאחר שנפדית משום דקדשי בדה"ב היא ולא הויא כפסולי המוקדשין שנפדו משום דלאחר פדיון שאין תורת פרה עליה לא קריא רחמנא חטאת, וזה תמוה מאוד דשם פריך מהא דר"י בן המשולם דאמר גוזז במספרים ואינו חושש כו' אלא שאני פרה דקדשי בדה"ב היא והא אר"א קדשי בדה"ב אסורים בגיזה ועבודה, מדרבנן, והדר פריך וליחלה וליפקה לחולין וליגזזה כו' א"כ הא כל פלפול הגמרא הוא על גיזה דקודם פדיה שבכל הקדשים לוקה עליהן ובפרה מותרת, ומאי קא אמרי רבנן הא קודם פדיה תורת פרה עלה ורחמנא קריא חטאת וזה פלא:
אולם הנראה עיקרא דמילתא דפסיקא להגמרא דהא דחטאת קריא רחמנא הוא דוקא לענין דברים הפוסלים אותה מהכשירה כמו יוצא דופן וטריפה ורובע ונרבע ונעבד, לא לענין דברים שאינן פוסלין כמו גיזה ועבודה ותמורה וכיו"ב, וכן הא דאמר בכמה דוכתי בזבחים ומנחות על הא דפרה שחיטתה פסולה בזר דלאו משום עבודה הוי דפרה קדשי בדה"ב, דלא מצית למימר משום דחטאת קריא רחמנא דשחיטת חטאת כשר בזרים, ועבודה מסתברא דלא הוי כיון דהוי קדשי בדה"ב, וזה ברור. ובזה מסולק השגת ראב"ד על מש"כ רבינו שאין לוקחין עגלה משום דהוי מחוסר זמן ואסור להקדיש יעו"ש, דלענין זה לא שייך חטאת קריא רחמנא ודוק בכ"ז:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות פרה אדומה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה