אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יט · הלכה ג
הפרים כו' יש בהם ספק כו' והיציאה קודם שהגיע זמנם לצאת כו'.
עיין כסף משנה ויעוי' ירושלמי יומא פ"ו ה"ו אמר שם דלר' יוחנן לא מיבעי' לי' ואמר דשאני כאן ביצאו חוץ לחומת ירושלים דאינה מחיצה גם לקדשים קלים ור' מנא דחי דלהן הוי מחיצה וסופה לצאת יעו"ש ויתכן לאמור דלר"נ דאמר לעיל דאם אירע בהן פסול קודם זריקה נשרפין בעזרה ואם הן נפסלין אחר זריקה נשרפין בהר הבית, ונחזי אימת בעי אם קודם זריקה [כפרש"י] א"כ איך הוי מדמה לבשר קדשים קלים שיצא חוץ לעזרה קודם זריקה, הא בקדשים קלים אי הוי מיפסלי קודם זריקה ג"כ אין נשרפין בעזרה אבל בשר פרים הנשרפין דאם נפסלו אינן סופן לצאת אפשר דנפסלין ביוצא רק בעייתו על יצאו אחרי זריקה ועדיין לא הגיע זמנן לצאת היינו שלא ניטלו האימורים וכן הביא רבינו בפ"ז ממעה"ק יצאו לאחר זריקה שלא הגיע זמנם לצאת וסבר כר"נ דנשרפין בהר הבית אבל למה דקיי"ל כהך דתני לוי דאף אם נפסלו אחר זריקה צריכין להשרף בעזרה א"כ לא דמי לבשר קדשים קלים דהתם סופן לצאת בין בהכשר בין בפסול אבל כאן בפסול אין יוצאין מן העזרה ומשו"ה שפיר נפסלין ביוצא דחזינא דפסולין אין סופן לצאת משו"ה פוסק רבינו דיצאו קודם זריקה ולאחר זריקה הוי ספק אם נפסלין. אמנם הפשוט דלפי מה דס"ד דדוקא בשר קדשים קלים אין נפסל ביוצא קודם זריקת דמים משום דסופה לצאת אבל אימורים נפסלין א"כ כ"ש בפרים הנשרפין דסופן חובה לצאת ודאי דלא מיפסלי אבל למאי דקיי"ל דגם אימורים של קדשים קלים שיצאו לפני זריקה לא מיפסלי דלא הוברר עדיין חלק גבוה א"כ טעם ההכשר אינו משום דסופה לצאת וכמו שפרש"י דהך דסופה לצאת לאו ר"י אמרה מבעי' שפיר בפרים הנשרפין ופשוט: