אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ב · הלכה כג
דם הקדשים שנתערב בדם פסולי המזבח כו' וכל אותן הזבחים פסולים.
אע"ג דפסק לקמן פ"ג הל' י"ט דכלי שרת מקדשין דם הפסול ליקרב היינו להקריב את הדם לבד אבל הזבחים עצמן שדמן קרב פסולין ומה שאמר דכוס הנשאר ישפך לאמה יעוי' תוס' דף פ"ז שעמדו בזה ופירשו בעירה לכלי חול כו' והוא הדין בהיה הכוס ביד זר או ביד שמאל של כהן או בכלי ע"ג קרקע דכל אלו אינן מקדשין כשהכלי שרת בידים ויעוי' תוס' שם.
וחתני זצוק"ל פירש עפ"י מה שכתוב באור שמח הלכות קרבן פסח יעו"ש דכן הכא דאם ידע שהדם פסול ובמכוון רוצה לקדשו בכלי שרת אז מקדשו ליקרב אבל בהיה סבור שהוא דם כשר ונמצא שהוא דם פסול ואז הוי טעות דאילו ידע דהוא פסול לא הי' מקדשו בכלי שרת והוי קידוש בטעות ואין מקדשין אלא מדעת ודו"ק.
וכל אותן הזבחים פסולין.
הנה בספרא יליף מתלתא קראי דכתוב דמו למעט דנתערב בפסולין וחיצונים בפנימים והניתנין למטה בדמים הניתנין למעלה דאין זורקין הדם, וכפי הנראה דזה מן התורה ולכן סברי רבנן כן דלא אמרינן רואין כאילו הן מים והיה מראה דם ניכר בהן, וכמו באיברים שנתערבו בפסולין או בחטאות דלא אמרינן רואין כאילו עצים כן סברו בדמים דלא אמר רואין כאילו הן מים וכמו בנתערבו דמים הניתנין למטה בדם שנתן למעלה דאסור מן התורה לזרוק ולשנות בהן דעולין לא מבטלי אהדדי כן סברי גם בנתערב בפסולין דאסור מה"ת לזרוק הואיל ואיתמעיט מקראי, ולא אמר רואין רק בנתערב בדם התמצית דליכא קרא מוכרח לומר דהוי דרבנן דמה"ת אמרינן רואין כמו בדם חולין, ורק לר' אליעזר דסבר באברים דרואין כאילו הן עצים אף באיברי חטאת וכן בפסולין דאם עלו לא ירדו לבד בבע"מ דאם עלו ירדו מודה דאסור להעלותן א"כ פליג על הך דספרא וסבר דלשם מים יתן, לדידיה שוה דם התמצית ודם הפסולים דאמרינן בהו רואין רק משום גזירה גזר לכן פריך הגמ' לר"ז דר' אליעזר לא גזר במקדש ניתננהו כחדא, ובחידושי ביארתי באורך והעלתי שם בנתערב בדם פסולים דמה"ת אסור לזרוק הוי דיחוי לכן פסק רבינו בדיעבד הוי דיחוי ואם נתן כל הכוסות חוץ מאחת ישפך לאמה וכולן פסולים משום דיחוי, והא דבניתנין למטה שנתערבו בניתנין למעלה לא הוי דיחוי משום דאף אם לא נתערבו ונתן של מטה למעלה ג"כ נתכפר דשלא במקומו כמקומו דמי ובדם התמצית הוי רק משום גזירה לכן לא הוי דיחוי והך דרבא הוא משום דהגזירה דהוי קבוע ובע"ח לא בטלי שזה גזירה בכל התורה כולה ואין זה דין שנתחדש דוקא בקדשים לחוד לכן אלימא טפי, כן העליתי בחידושי באורך דלא כשיטת רבנן בתוס' דהוי רק דרבנן יעו"ש: