אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה יב

הלכה יא

ואם לא שאל אלא נתן מן התערובות למעלה ולמטה ה"ז כשר נתן למעלה ושאל יתן למטה אלו ואלו עלו לו.
ואע"ג דפסק בנתערבו תחילת עולה בשירי חטאת ישפך לאמה שדם העולה הוא על קיר המזבח ושירים טעונין איצטבא, והכא שנתן למעלה מחוט הסיקרא הדמים הוי תחלת עולה ושירי חטאת ואפ"ה יחזור ויתן על גבי קיר המזבח למטה מן החוט משום דהנך שירי דם חטאת דאית בהו מהיכן קא אתו ממה שנזרק הדם למעלה בהתערובות, ומעיקרא בעת שנזרק על הקרנות לא היו עומדין היות כולן השירים על גב האיצטבא ולכן ישנה בהדם הזה עבור להכשיר דם עולה כיון דלא נחית להו שם שיריים כלל, משא"כ בנתערב שירי חטאת עם עולה דבעת זריקת הקרנות היו ראוים להישפך כולן על גבי האיצטבא וחלה עלייהו שם שיריים אסור לשנות. וגדולה מזו מצאנו בירושלמי יומא פרק הוציאו לו ה"ו ר' יודן בעי אבדו מה הן [פירושו לדעתי אם הא דשיריים מעכבין הוא דוקא כי לא יהיב מינייהו מידי על היסוד או אף כי נחסר קצת מהן ג"כ מעכב דכל הנותר אחרי המתנות צריך לשפוך על היסוד, וזה מה דאמר בתלמודין (דף פ"א) דילמא הא קמ"ל אפילו למ"ד כו' חסרו אינן מעכבין יעו"ש בשם דאמרי במערבא ודוק] צריכא ליה כשהתחיל ליתן וחסרו אבל לא התחיל ליתן כו"ע מודי משהוא משייר הן שיריים, [פירושו אם נתן המתנות על קרנות ואח"כ הן חסרו בעי אם מעכב אבל אם טרם שנתן המתנות על הקרנות נחסרו ואין בו כדי ליתן שיריים כו"ע מודו דמשהוא משייר הן הן השיריים]. וא"כ מוכח דאף למ"ד בחטאות הפנימיות דמעכבי אם חסרו טרם המתנות לא חלה עליהן שם שיריים ואינן מעכבי. והא דפריך ת"ש נתן למעלה ולא נמלך כו' וכיון דיהיב ליה למעלה הוי להו שיריים וקתני אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה וש"מ מקום עולה מקום שיריים, פירושו כך דלר' אליעזר הלא צריך ליתן למטה על הקיר של המזבח לקיים מתן תחלת עולה ואחרי זה צריך ליתן על גג האיצטבא וא"כ יתן למטה פירוש כדין עולה דעלמא וא"כ לא הוי דומיא דמה דאמר ר' אליעזר ברישא נתן למטה ולא נמלך ר"א אומר יחזור ויתן למעלה ויחזור ויתן למטה והתחתונים עלו לו [כן הגירסא וכן כתבו התוס' בדף פ'] א"כ הך יחזור ויתן למטה פירושו על גב האיצטבא א"כ מוכח דסיפא עם רישא בגוונא חדא דיתן על גג האיצטבא כמו ברישא לר"א ואפ"ה סגי בחדא דמקום עולה מקום שיריים ולא בעי למיהב תרי מתנות חדא על קיר התחתון וחדא על גב האיצטבא, וא"ש מה דפריך רבא תוספאה הא אוקימנא כו' וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד. וא"כ הוי לר"א דומיא דרישא דיחזור ויתן למטה על גג האיצטבא דאינו נותן על קיר התחתון לשם עולה כיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד ודילמא של עולה יהיב למעלה. ומיושב טפי קושיית רבא תוספאה דעיקר הקושיא מר' אלעזר וכמו שפירשנו ועיין בתוס', ולעיל בהלכה י"א כתבנו בסברא זו על דרך אחר יעו"ש:
ולפי מה שהבאנו מירושלמי לעיל א"ש מה דמשני אביי פרק ב"ש (דף מ') לר"י נמי איצטריך מידי דהוי כו' ושירי הדם מתן ארבע נמי לא תתעכב, פירוש אע"ג דר' יהודה אמר אם כלה כיפר מודה היכי דנשפך הדם ולא נשתייר אלא מ"ג הזיות כיון שנשפך הדם קודם המתנות לא חלה עליהן שם שיריים וקרינא בהו אם כלה כיפר וסד"א דמתן ד' נמי כן דאם לא התחיל ליתן מתן שבע ונשפך ואין בו ליתן הד' לא ליתעכב קמ"ל וזה פשוט ומסולק קושיית תוס' שם ודוק:
וגוף הדבר צ"ע, דכיון דפסק לעיל דשלא במקומו כמקומו דמי ונפסל בשר הזבח ונתכפר בעלים א"כ במה שנתן למעלה כבר נתרצה בעלים מהעולה והאיברים עצמן פסולים להקטרה, וכבר עמדו ע"ז רבוותא בתוס' (דף כ"ו) ד"ה ואי שלא במקומו, וכיו"ב עמדו רבוותא על משנה דהניתנין בפנים שנתערבו כו' נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים כשר דהא שלא במקומו כמקומו דמי, ועיין מה שפירשו כגון דיהיב לשם מים וקושייתם ע"ז. והנראה ברור בזה, דהעיקר אימת שלא במקומו כמקומו דמי דוקא היכי דראוי ליתן במקומו הא היכי דאינו ראוי ליתן במקומו תו לא מיתכשר כי יהיב ליה שלא במקומו ובגדר דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו ושאינו ראוי לבילה אף מחמת ספק כמו (בדף פ"א) בב"ב גבי בכורים דהעיכוב אינו רק לכתחילה מעכבת בו כן הכא אף כי יתן במקומו בדיעבד הורצה מ"מ לכתחילה אינו ראוי ליתן על המזבח במקומו תו שלא במקומו לאו כמקומו דמי וכמו שפירשתי לעיל שיהא הדם ראוי ליתנו על המזבח רק באופנים פרטים בזה גילתה רחמנא שאם נתנן בכל מקום מהמזבח כשר, אבל אם אינו ראוי ליתנו על המזבח במקומו תו כי יהיב ליה שלא במקומו לא הורצה בעלים וכמוש"כ דכל הני דאמרו חכמים ישפך לאמה הוא מן התורה ועיין בתו"כ דדריש לכולהו מקראי וזה ברור ופשוט. וגדולה מזו נראה לנו דלריש לקיש דסבר שלא במקומו כמקומו דמי ומוקי משנתינו בנתן במחשבת חוץ לזמנו כו' ופיגול לא הוי משום דזריקה דלא שריא בשר באכילה לא מייתי לידי פיגול ואי הכי אמאי פסול, והא דאמר מידי דהוי אמחשבת הינוח תימה דהא נותן שלא במקומו לאכול הבשר חוץ לזמנו ולא חשיב להניח הדם ועיין תוספות רבינו פרץ בגליון ש"ס ווילנא החדש. ולפ"ז יתכן דכיון דבמחשבת פיגול אינו ראוי להינתן במקומו תו שלא במקומו לא מיתכשר ביה אע"ג דזה דוחק קצת דהפסול מחשבה הוא ענין חוצי הבא עכשיו מכל מקום מוכרח לומר כן. ובתוספתא ריש פ"ק דמעילה נתן את הניתנין למטה למעלה כו' מועלין בהן כלל אמר כו' שלא היה לה שעת היתר לכהנים כו' מוכרח לומר דאע"ג דבעלים נתכפרו לשמואל כיון דבשר פסול תו לא מהניא זריקה לאפקועי מידי מעילה והוי כמו יצא כל הבשר דאמרו דלא מועיל זריקה ואולי גרע מינה משום דהך זריקה גורם לאפסולי בשר ולכן אינה מפגלת ודוק היטב בכ"ז:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה