אור שמח על משנה תורה, הלכות עירובין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה כד
חצר קטנה שנפרצה במילואה לחצר גדולה כו'.
הנני לבאר לשון רבותינו בתו' דף מ"ד בד"ה פקק החלון וז"ל משמע שאם היה אוסר לטלטל כרב ל"ה קשה מידי דהיכי שרי למיעבד הכי כו' ע"ש וכבר עמד המהרש"א בפרק כל הכלים דהוה קשה איך שרי לטלטל הטלית יעו"ש שנדחק בזה. ובמחכתה"ג הדבר פשוט. דרש"י פירש במקומו דהא דאמר רב אין מטלטלין בו אלא בד"א הוא אף בכלים ששבתו בחצר משום דבעירבו חצירות עם בתים אע"ג דכל חצירות אחת הן רב לטעמי' דגזר דלמא אתי לאפוקי מאני' דבית לחצר אחרת וה"נ אע"ג כשנפרצה המחיצה אסור להוציא מבית לחצר מ"מ איכא מאני' דבתים בחצר שהוציאו קודם שנפרצה המחיצה כמו"ש הריטב"א ז"ל וא"כ אם הוי סבר שמואל דאסור לטלטל מאני' ששבתו בבית משום דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה אז הו"מ לטלטל הגלימא שהיא היתה כלי ששבתה בחצר. ושמואל לטעמי' דסבר כל החצירות רשות אחת הן אף אם עירבו חצירות עם בתים אבל רב לטעמיה דבעירבו גזר לכן הקפיד שטלטלו כלי ששבת בחצר ושפיר כתבו התו' שאם הי' אוסר לטלטל כרב לא הוה קשה מידי.
ובירושלמי יש בהלכה זו שיטה חדשה נגד הבבלי. ולפי שהיא כחדה סתומה אמרתי לבארה. וז"ל בפרק עושין פסין הלכה ה' חצר שפתוחה לקרפף מטלטלין מן החצר לקרפף אבל לא מן הקרפף לחצר וכן שנינו לעיל בהלכה א' חצר שהיא פתוחה לפסים מטלטלין מן החצר לפסים, אבל לא מן הפסים לחצר, לכן נראה דהגרסא הברורה היא כמו שלפנינו. וסובר הירושלמי דשני רשויות המובדלין שאפילו של אדם אחד הן אסורים כמו חצר וקרפף וכיו"ב. כיון דלאו משום חלוק דיורין הן אסורים, אם האחד פרוץ במלואו להשני ולהשני נשארו גיפופין והפרצה היא בעשר אמות דהוי כפתח אז מותר לטלטל מן אותו שאינו פרוץ למקום הפרוץ אבל לא מן הפרוץ למקום שאינו פרוץ, וטעמא כדאמרו רבנן בבלי דף צ"ב ש"מ ממתניתין [מדתני שהיא כפתחה של גדולה] דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה, לכן סבר הירושלמי דהקטנה נעשית כפתח לגדולה ומשתמשת אצל הגדולה ולכן מותר לטלטל מן הגדולה לקטנה, וכן כאן שהקרפף פרוץ במילואו ולחצר נשאר גיפופין והוי פתח [וכן לעיל שפתוחה לפסין] משתמשת הקרפף להחצר אבל אין החצר משתמשת לקרפף, וכיו"ב מצאנו בבלי דף מ"ח היכא ששני חיצונות נתנו עירובן באמצעית דמשתמשת לשניהן ומותר להוציא כלי החיצונות לאמצעית ואין אמצעית משמשת עם שני החיצונות יעו"ש וזה נכון בירושלמי. ולכך להלן בגגין שכל אחד רשות בפני עצמו דהוי דיורין מוחלקין אמר לקמן ירושלמי פרק כל גגות הלכה ב' בגג גדול סמוך לקטן מתניתין באותו הגג, אבל בגג אחר אסור ופירושו שהגדול מותר להשתמש בגג גדול אבל לטלטל מהגג הגדול לגג הקטן אסור. אע"ג דהוא כפתחו. מ"מ הגג הקטן של בעלים אחרים ודיורין הן חולקין וכל גג רשות בפ"ע לרבנן. ודו"ק. ולפ"ז הוי מוקי ירושלמי לרב חסדא דדף כ"ה קרפף שנפרץ במלואו לחצר חצר מותרת וקרפף אסור כרבנן דהמה שתי רשויות וחצר מותרת להשתמש בקרפף וקרפף אסור, ובעי ר' יודן מהו לטלטל מקרפף לקרפף דרך חצר. אע"ג דאמרו לקמן פרק כיצד משתתפין שאין משתמשין מרשות לרשות דרך רשות ולכן אסור להשתמש שם מגזוזטרא לגזוזטרא דרך האמצעית הכא שאני דמחצר לקרפף מותר משא"כ תמן דמאמצעית לתחתונה אסור לכן אסור להשתמש גם דרך האמצעית. יעוין שם הלכה ח' היטב ודו"ק.