אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות עירובין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ג · הלכה יח

הלכה טו

כולן רשות אחת הן ומטלטלין בכולן בלא עירוב כלים וכו' אבל לא כלים ששבתו בתוך הבית אלא אם כן עירבו.
לולא דמסתפינא הוי אמינא דכלים דוקא נקיט, אבל אוכלין אע"ג ששבתו תוך החצר אסור להכניסן לחצר חבירו בלא עירוב. וטעמא. דבית הוי מקום פיתא ואוכלין סופן לבוא לבית להיאכל במקום מוצנע והוי כמאן דשבתו בבית ודינן ככלים ששבתו בבית דלזה אין החצירות וקרפיפות רשות אחת. ולכן לא מצאנו רק באיזמל פרק ר"א דמילה, וגבי אלונטית ושמן דלסיכה בסוף חבית, וספר תורה בכל גגות, אבל במידי דקיימי למיכל לא מצינו שיהא כל החצירות רשות אחת וטעמא כדאמרן.
איברא דמצאנו בדף צ"ב דפריך על כותל שבין שתי חצירות שהיו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה ומשני למטה לבתים, הרי דבפירות אמרו דכולן רשות אחת הן. אמנם התם טעמא, דכיון דשבתו ברשות ששני החצירות שולטין בו היינו בכותל שבין שתי החצירות נעקר שביתתם מהבית כיון שאם תחשוב אותם כמו ששבתו בבית יהא אסור להוציאם מכותל לחצר נעקר' שביתתן מאנשי הבית ומבית ששלהן הוא וקבעו שביתה לעצמן בכותל והוי כמאן דשבתו בחצר ומותר להוציאן לחצירות. דוגמא לזה מצאנו סברא כזאת גבי תחומין לעיל דף מ"ה בגשמים הסמוכין לעיר ואנשי אותה העיר דעתן עליהם ורבנן בתוספות דף מ"ז בד"ה והכלים דאי יש להן בעלים הרי הן כרגלי הבעלים ואם הן חוץ לתחום הבעלים אז נעקר' שביתת הבעלים מהן וקנו שביתה לעצמן אלפיים לכל רוח בדוגמא לזה הכא הוא דאם הוי בחצר הוי כמו ששבתו בבית כיון שסוף אוכלים להיאכל בבית, אבל כי הוי ברשות שמשם אסור להביאן לבית הוי כמו ששבתו במקומן ונעקר שם שביתת בית מהן.
וכיון שזכינו לזה הא דפליגי באין בו ד' דר' יוחנן אמר אלו מעלין מכאן וכו' הוי רבותא דמעלין מן החצר ג"כ דשביתתן בחצר הוי כמו ששבתו בבית גבי פירות. ולפ"ז א"ש מה דאמר שמואל בגיטין פרק הזורק לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו דאפילו מגג לגג אסור להוציא אע"ג דאיהו פוסק גגין וקרפיפות וחצירות רשות אחת הן אף בעירבו. משום דרבותא קמ"ל דגשמים דעתו דבעה"ב עלייהו והוי כמו דשבתו בגגו מבעו"י ומים שלשתי' הן עומדין סופן להיכנס לבית ושביתת בית עליהן והוי כמו ששבתו בביתו של חבירו ואסור להוציאן לגגו דהוי רשויות מחולקין וזה רבותא גדולה. אולם לפ"ז הוא דוקא לשמואל לטעמי' דסבר במחיצות שאינן ניכרות גוד אסיק [ובגגין לרבנן מותר לטלטל בכל הגג] אבל לרב דסבר דלא אמרינן גוד אסיק מחיצות הבית למעלה בגג א"כ לענין כלים ששבתו בבית או להכניסן לבית הוי הגג כל אחד פרוץ לחבירו למקום האסור לו וא"כ אם תחשוב הנך מי גשמים כמאן דשבתו בבית תו יהא אסור להכניסן לבית של בעל הגג עצמו משום דהגג פרוץ לגג חבירו ולגבי כלים ששבתו בבית הוי כל אחד רשות בפ"ע ופרוץ למקום האסור לו ונמצא דיהא אסור לטלטלן מגג לבית של בעל הגג גופי' ותו כיון דליכא שביתת בית עליהן קנו שביתה לעצמן בגג ולאו כמו ששבתו בבית דמי ומותר להוציאן מגג לגג וכמו שפירשנו. ויעוין תוס' דף צ"ט תוד"ה לא יעמוד אדם ברה"י כו' סמוך לגג ויצרף ודו"ק כי זה חדש ונגד דברי רבותינו בעלי התוספות בכ"מ שם. ובדף צ"א ד"ה שמואל ובדף ע"ז ד"ה וריו"ח אמר אולם מאשר הסברא נכונה העליתי זה על ספר.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה