אור שמח על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ח · הלכה ז
וכל ציפויי עכו"ם הרי הן בכלל משמשיה.
כן מפורש בירושלמי פרק ארע"ק ופרק כל הצלמים, ומ"ד עו"ג כנדה ומשמשיה כשרץ כל עצמו אינו כתיב נדה אלא במשמשין וטמאתם את צפויי פסילי כספך ואת אפודת מסכת זהביך כו' תיפתר בחקוקים ע"ג תפתר במשתחוים לאיפוד עצמה, הרי מבואר דמשמשין הוו ואינם אסורים עד שיעבדו הא עשה אותן צפוי לע"ז ועדיין לא ציפן לא נאסרו. ובזה א"ש מה דבתמורה כ"ח אמר טעמא דמיעטא קרא הא לא"ה הו"א צפוין מותר, והא כתיב ואבדתם את שמם כל העשוי לשמם, ודחי ההוא לכנות לה שם דמכל העשוי לשמם הו"א דאפילו נעשו לצפוי ע"ז אסירי אף שלא נצפו לע"ז ודו"ק. ומיהו למאן דאמר ציפוי הר כהר ושרי להדיוט, דבטל הציפוי להר גופיה ואינו נאסר, ולחד פירוש בתוספות אע"ג דעובדין גם להציפוי מיחשב כההר גופיה הוא הדין להחמיר דאע"פ שלא צפו את הע"ז ג"כ אסירי כמו ע"ז של עו"ג אעפ"י שלא נעבדו ובאופן שנגמר מלאכתו דלא מיחסר רק ציפוי, לכן מדויק לשונו של רבינו דדבר שאין בו תפיסת ידי אדם דהציפוי אסור לכן הוי בכלל משמשין להקל דאם נתבטל ע"ז נתבטלו גם הן ואינן אסורים עד שציפוה לע"ז וז"ב.
ומה מחוור לפ"ז השמועה דתמורה דאמר הא לא מעטיה קרא ציפוי מותר פירוש ציפוי דבעלי חיים משום דחשיבי כבעלי חיים עצמן ובטלי' להבע"ח, והא כתיב ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, פירוש דכתיב רישא דענינא אבד תאבדון את כל המקומות ומקומות לא מיתסרי ועל כרחין למשמשיהן [גמרא עו"ג דף נ"ב יעוי"ש] ובתר כן כתיב ואבדתם את שמם פירוש אף העשוי להמקומות והוא צפויי ההר, וזהו באמת כפום סברא דילן דהוי בעית למימר דמיתבטל לההר, כן הוא, אבל מ"מ חל האיסור דגזה"כ הוא דהוי כע"ז גדולה ממחובר ומתלוש דהתלוש מיתסר לכן נאסרה משעת עשיה לצפות הע"ז כע"ז עצמה, שאסורה מיד בעשיתה לעבדה, ודחי ההוא לכנות לה שם, ואם כן רק השתא דכתיב מן הבקר להוציא הנעבד, תו ידעינן דלא תחמוד כסף וזהב עליהן כתיב בבעלי חיים ג"כ משום דקרא מסיים כי תועבת ד' אלדיך הוא, ובעלי חיים דמיתסרי לגבוה המה תועבת ד' כמו אתנן ומחיר דמיקרו כי תועבת ד' אלדיך גם שניהם וז"ב מאד בפשט הפסוק ועיין. ולא מיתסרי ציפויים רק מה שעליהן הא מה שנעשו לא מיתסרי דאינן מגוף הע"ז רק כמו משמשין, ורש"י פירש דרך אחר, והתוספות בפרק כל הצלמים הבינו לפי המסקנא ג"כ לא מיתסר רק לגבוה וכבר העידו בתמורה דליתא לזה ודו"ק.