אור שמח על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה ב
עד שיהיו מדיחיה מתוכה.
נראה דאף נשתהו שלשים יום לא מיקרי מקרבך ואע"ג דבכלל נדחים איתי כדפסק לקמן הלכה ט' ויותר נראה דבעי שיהיה מבני העיר דדיירי במתא דהא הגמרא מחלק דבני העיר בי"ב חודש ולא סגי בשלשים יום, ואף בי"ב חודש לא סגי אם לא יש להם דירה שלהם דאינה חוזרת ביובל ואז מקרי מקרבך, וזה מורה לשון הגמרא לא דנפלה ליה בירושה א"נ במתנה מידי דאינו חוזר ביובל אבל על ידי מכר ושכירות לא מיקרי מקרבך כן נ"ל ודו"ק.
ועד שידיחו רובה.
בירושלמי בעי היו שם גרים ותושבים מהו שיצטרפו לרוב. נראה הבעיא דבכולהו איכא גמר דין לסייף ובב"נ שעבד עו"ג שנתגייר הרי אישתני דינו ואשתני קטלא דמעיקרא בע"א ובדין אחד כו' ובסייף, וכשנתגייר הוא בסקילה ובשני עדים ובב"ד של כ"ג. [כדאמר בבבלי פרק בן סו"מ] ומיפטר לגמרי אם כן כשעשה העבירה שעבד עו"ג בצירוף אנשי העיר הרי יכול למיפטר נפשיה שיתגייר ואיך יוגמר דינו להצטרף עם הרוב, כיון דיכול להפטר לגמרי והלא אמרו דנין וחובשין ואיך ידונו אותו כיון דיכול להיות פטור, אך הא כיון שיצטרף להרוב ויהיה דינו סייף אם כן לא ישתנה דינו שמעיקרא היה בסייף ולכשיתגייר יהיה דינו בסייף, אך לא מצאנו צירוף רק להקל לגופם בדין עיר הנדחת שיחיד בסקילה ורבים בסייף, אבל כאן יהיה חומר לגופו שהלא אם היה יחיד היה פטור אם נתגייר ועכשיו יתחייב לכשיתגייר וזה לא מצאנו ולזה בעי בירושלמי.
ולפ"ז היה מדויק לשון הכתוב שגבי עובד עו"ג בפרשת שופטים כתיב והנה נעשתה התועבה כו' בישראל, וגבי עיר הנדחת כתיב נעשתה כו' בקרבך שאף גרים תושבים מצטרפין ויעוין ספרי שדריש מקרבך לרבות גרים ועבדים משוחררים וזה בגר צדק ואולי זה כשכל העיר גרים אבל להצטרף גם גר תושב מצטרף כדבעי בירושלמי מהו שישלימו לרוב וגם זה נכלל בקרבך שגר תושב כתוב אצלו עמך ישב בקרבך שאינו יושב בספר כמפרש בספרי ובעובד ע"ג כתוב נעשתה התועבה בישראל שגר תושב מיתתו בסייף ולא בסקילה ולפי פירושי בירושלמי מוכח שהגר תושב יושב בעיר עצמה ובהשגות פרק י"ד מאיסו"ב גריס ולא בעיר עצמה ודוק.