אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ה · הלכה טז
עבדי צאן ברזל יוצאין בראשי אברים אם חסרן הבעל:
נראה סברת רבינו דלבתר דמסיק בסוגיא דאם היו שני כלים באלף זוז והשביחו על אלפים דנותנת אלף זוז ונוטלתן משום שבח בית אביה, תו קיימא לן דנכסי צאן ברזל דידיה הוי לגמרי רק דמשום שבח בית אביה עשו חכמים שתקנו דנוטלתן בדמים א"כ אימת קנוים לה כי נוטלתן וכמו שקונה את השבח כי יהבת דמי אז קונה אותן כן מה שמגיע לה כי גביא אותן אחר מיתה אז קניא להו ונעשה לה קנין חדש בנכסי צאן ברזל כי גביא אותן אבל כל כמה דלא גביא להו אינן שלה, וברור. ואולי לזה כוון הריטב"א, ויעוין ביאורי הגר"א או"ח סימן רמ"ו דברי נועם: