אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ה · הלכה ה

הלכה ד

אין יוצא בראשי אברים אלא עבדים שמלו וטבלו וכו':
דעת רבינו בזה, דעבד שנשאר בגיותו אינו יוצא בראשי אברים, אם כי דבריו מסתברים ומחוורים, מ"מ יש קצת לפקפק מהא דפריך בירושלמי פ"ק דקדושין, אמאי לא תני שקונה העבד את עצמו בג' דרכים היינו בראשי אברים ולפ"ז הא לק"מ, דעבד עו"ג הקנוי לגופו אינו יוצא בראשי אברים ולכן לא תני מידי דלא הוה בעבד כזה. אך לפי מה שהאיר עינינו הרמב"ן בחידושיו ליבמות דעבד עו"ג אינו מקבל גט שחרור דלאו בר גט הוא ולית ליה יד לקבל גט כיון דעו"ג הוא, ובשלמא בעבד דהוא כישראל גמור ומקבל גט אשה, רק שמיד רבו אינו מקבל שבמאי יוצא מרשותו דידו כידו, רק לעצמו אמרינן גיטו וידו באין כאחד דלאחר השחרור יש לו יד, אבל בעבד עו"ג שכשיקבל גט יהיה עו"ג ואין לו יד לגט כלל אפילו אחר שחרורו ואיך מקבל, [ומזה מוכח דלא כהמחנ"א דסגי ליה בהפקר דאי אפשר, דא"כ לא גרע גיטו מהפקר דשטר הקנאה בעלמא הוא ואינו צריך לשמה וכיו"ב ומאי מקשה הרמב"ן, וע"כ דלקנין איסורא היינו מה דלא מצי להתגייר בלי רצון הבעלים קנין איסור הוא ובעי גט לשמה כדין והבן] ולא מהני רק בשטר ע"י אחרים, א"כ שפיר מקשה הירושלמי דהכא קתני וקונה עצמו בשטר ע"י עצמו א"כ מיירי בעבד בר מצות ויוצא בראשי אברים. אך צ"ע עוד דאיך תירץ הרמב"ן דמיירי בשטר ע"י אחרים הא כל מידי דאיהו לא מצי עביד שליח לא מצי משוי, ותי' הגמרא בקדושין כ"ג עבד בר כריתות ושייך בגיטין לא שייך בעבד עו"ג וצ"ע, ועיין בספר אבקת רוכל סימן קל"ד מש"כ בזה, ואולי מחלק הרמב"ן בין זכיה לתורת שליחות יעוין תוס' קדושין שם ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה