אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק יא · הלכה ה

הלכה ד

המסית אין דינ[י]ו כשאר דיני נפשות:
בתוספתא פ"י חשיב מילי טובא דדינו כדיני ממונות שגומרין אף בלילה ומטין ע"פ אחד בין לזכות בין לחובה דלא הוי רק כד"מ יעו"ש. ובזה א"ש לשון הגמרא [והוא בתוספתא שם] דפ פ' ושאר חייבי מיתות כו' אין ממיתין אותן אלא עפ"י עדה ועדים והתראה, דפירושו, דבירושלמי ריש סנהדרין אמר חזקיה, אמרה תורה הרוג עפ"י עדים הרוג עפ"י מטים, מה עדים שנים אף מטים שנים, וזהו כוונת הגמרא דמסית סגי אם הרוב הוא באחד לחיוב מחייבין אבל בשאר חייבי מיתות ממיתין אותו עפ"י עדה דוקא שיהיו מטים לחיוב כמו עדים היינו בשנים מחייבין יותר ממנין המזכים וזה עדה דומיא דעדים, ועיין תוספות דף ח' בזה ודוק:
והנה בגמרא דף ל"ג אמר רב שימי בר אשי וחילופא למסית דכתיב לא תחמול כו' רב כהנא מתני מכי הרג תהרגנו, וכן הוא בספרי כרב כהנא. ונראה דפליגי בהא דמבואר בתוספתא על פותחין אותן לזכות ואין פותחין לחובה חוץ מן המסית, ר' יהושע בן קרחה אומר אף המדיח, וזה דלרב כהנא דיליף מהרג תהרגנו יליף גם על מדיח שמיתתו בסקילה דנביא שהדיח ג"כ מיתתו בסקילה כמסית דהדיוט וחדא מיתה לו לרבנן דפליגי על ר' שמעון לקמן סוף פ' הנחנקין. ואמנם קרא דלא תחמול עליו לא שייך על נביא שהדיח, משום דעיקר הסברא דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין וכמו דאמר בדף כ"ט ועל זה קאי קרא דלא תחמול ועיין תוספות שם, וזה לא שייך בנביא שמתנבא בשם השי"ת או שנותן כבודו לאחר, ועליו לא קאי קרא דלא תחמול שאיזה חמלה שייך עליו וזה כתנא קמא, אבל קרא דהרג תהרגנו כי בקש להדיחך שייך גם במדיח, ומדברי רבינו בפ"ה דהלכות עו"ג מורה דמדיח דינו כמסית לכל דבר ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה