אור שמח על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יא · הלכה ד
אחד דיני נפשות ואחד דיני מלקיות ואחד דיני גלות הדינים האלו שוין בהן:
היינו הדינים שבין ד"מ לדנ"פ שחשבן בהלכה א', אלא שהמלקות בשלשה [בהא שוה דיני מלקות לדין ממון דבשלשה] ואין אחד מהן בשור הנסקל חוץ מדבר אחד שדינו בכ"ג. ומקור הדברים מסוגיא מפורשת בפרק אחד ד"מ, שמנו בכל הדברים שבין ד"מ לדנ"פ שוה ד"נ למלקות ולגלות שבכולן הדין כן רק שבדנ"פ כ"ג ודיני מלקות בג', אבל שור הנסקל בכ"ז הוא שוה לד"מ, רק שבזה שוה לד"נ שמיתתו בכ"ג. ודבר זה מתבאר היטב בדף ל"ג חייבי גלות מנין אתיא רוצח כו' חייבי מלקיות מנין אתיא רשע רשע, ומפורש כן בתוספתא דילן [והגמרא מייתי לה בקוצר] ובשור הנסקל מפורש בדף ל"ו, וכולן אין נוהגין בשור הנסקל חוץ מכ"ג עי"ש, ועיין בכס"מ, ובלח"מ דברים זרים אשר בטח לא יצא מפיו הקדוש. ועיקר קרא דושפטו העדה והצילו העדה בגלות להעיר מקלט משתעי קרא בפרשה מסעי יעו"ש, ואין להאריך: