אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה י

הלכה ט

מותר לאחד לדון מן התורה כו':
אם תעיין היטב בפרק ה' מוכח משם דסבר דמן התורה בעי יחיד סמוך בדיני ממונות רק מדבריהם בעינן שלשה ולכן שנים שדנו אין דיניהן דין אף בדעבד דכן תקנו חכמים, משום דבחו"ל דליכא סמוכים ורק דייני משום דשליחותייהו דארץ ישראל עבדי וכשמועה דהחובל וסוף גיטין, א"כ בתרי דלא עבדי כדין בטלה שליחותייהו ולכן אף בדיעבד לא הוי דין, ולכך לא אמר דר' אבהו איכא בינייהו דאמר שנים שדנו אין דיניהם דין דכו"ע סבר כוותיה רק דשמואל לא יתכן אליבא דרבא, ואזיל בשיטת רבינו חננאל בפירושו שפירש כן דבר תורה חד נמי כשר פירוש חד סמוך אלא משום יושבי קרנות, פירוש יושבי קצות או קצוצי פאה בלשון המקרא היינו יושבי ארצות רחוקות מארץ ישראל דשם ליכא סמוכים ורק משום דשליחותייהו עבדי, ולכן רק בשלשה דאיכא חד דגמיר נתנו רשות לדון, אבל משום ארץ ישראל דחד סמוך מן התורה כשר לא אמרו רבנן דיהא סגי בשלשה הדיוטות, רק משום דבחו"ל דשם ליכא סמוכין הוצרכו ליתן רשות לשלשה הדיוטים לכן גם בארץ ישראל לא פליג ואמרו דדיני ממונות אותן שרשות לדון בחו"ל רשאים גם בארץ ישראל לדון בהדיוטים ודוק. ולשון הגמ' כ"ש דנפישי יושבי קרנות נראה דגירסא אחרת היתה להם ואכמ"ל:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה