אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה ט

הלכה ז

ב"ד של ג' כו' עד שתהיה אמו מישראל כו' משא"כ בסנהדרין:
דאף עפ"י שאמו מישראל והוא מן המשיאין לכהונה דקיי"ל כראב"י, מ"מ הא בירושלמי חגיגה מבואר דממנין לדברים יחידים ובלבד שיהיה ראוי לכל הדברים, א"כ כיון דלחליצה דכתיב בישראל צ"ל אביו ואמו מישראל וא"כ אינו ראוי לכל הדברים לכן אין סומכין ולכן אינו מן סנהדרין דבעינן סמוכין וזה פשוט, הגם דמה דפוסל סומא באחד מעיניו לסמיכה הוא מטעם שאינו ראוי לדיני נפשות מידי דבעינן לזה סמוכין, אבל לחליצה לא בעי סמיכה ומנ"ל דבעי שיהיה ראוי לחליצה, אבל פשטיות הירושלמי שם מורה דבעי שיהיה ראוי להתרת נדרים ולאיסור והיתר אף ע"ג דלזה לא בעי סמוכים ודוק. ולפ"ז הא דאמר הכל כשרין לדון ד"מ ואין הכל כשרין לדון ד"נ הוא על ממזר וגר שאמו מישראל שלדיני נפשות פסול כיון דליכא ביה סמיכה, וכן פירש בפהמ"ש שבאמו מישראל מייר. אולם לפ"ז גם דיני קנסות ליכא בגר שאמו מישראל, וזה לא מחוור דכולהו דיני ממונות במשנתנו מיירי בדיני קנסות וכמו דמוקי הך דבג' ובדרישה וחקירה, וצ"ל דרבא דמוקי במשנתנו בדיני קנסות אזיל לטעמיה דגר דן את גר חבירו, אבל פשט דברי רבינו לא משמע כן ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה