אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות נערה בתולה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה טז

הלכה טו

נאנסה או נתפתתה ואח"כ נתקדשה לאחר קנסה ושאר הדברים לאביה וכו':
בגמרא, בעי מיניה רבא מאביי בא עליה ונתארסה מהו, ופירשו התוספות דלרע"ק דמשנתנו קא מיבעי ליה ולריה"ג לא מבעי ליה דהא דאין לה קנס לאו משום מיפק מרשותיה דאב אלא גזה"כ הוא דאין לה קנס, וא"כ בנתארסה אחר כך במה יופקע ממנה רשות האב ויהיה שייך הקנס לעצמה, ולכאורה נעלם מעיניהם הבהירות ירושלמי במקומו הלכה ד' בא עליה עד שלא נתארסה כו' ונתארסה יעו"ש דפשיט מהא דתני תחת אשר ענה לרבות את היתומה לקנס דברי ריה"ג, ואמר ר"א תיפתר שבא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה כו' הוא בא עליה עד שלא מת אביה כו' הוא בא עליה עד שלא נתארסה כו' הרי דלריה"ג מבעי ליה. אך זה הבל, דירושלמי קאמר בהלכה א' דלריה"ג דלא מצאנו שיהא חיוב קנס לעצמה ונתן לאביה דוקא, ה"ה דבא על היתומה פטור, ולרע"ק חייב בבא על היתומה וקנסה לעצמה, א"כ אפשר לריה"ג הא דפטור באנס נערה שנתארסה ונתגרשה, הוא משום דפקע זכות האב והוי כיתומה שאין לה אב ופטור מן הקנס, ולכן בנתארסה אח"כ מבעי ליה, אבל לגמרא דילן לקמן פרק נערה דדחי דברי ריב"ח דסבר כהירושלמי, ורבא גופיה לקמן מ"ד אמר דאף לריה"ג המוציא ש"ר על היתומה חייב, וה"ה בקנס דאף לריה"ג לאביה לאו דוקא, ומשלם קנס ביתומה לעצמה, א"כ הא דממעט לפטור קנס בנתארסה ונתגרשה, אין זה משום הפקעת זכותו של אב, דתהיה כיתומה ויהיה קנסה לעצמה ורק גזה"כ הוי א"כ מאי שייך למבעי בנתארסה אחר כך, במה יופקע זכות האב ובטח דמשלם קנס לאביה וזה פשוט וא"צ לפנים, רק מפני שהק"ע לא דק במח"כ לכן כתבתי ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות נערה בתולה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה