אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ח · הלכה ג

הלכה ב

ונמצאת נאה כו'.
בגמרא ההוא דא"ל לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתראי מום יפה שבך לר"י בר' יוסי כו' אמר להן יפה קורין אותה לכלוכית, ובמפרש, שהיא מלוכלכת במומין דכיון דאין בה דבר יפה להראות ודאי על דעת כן הדירה בעלה שהי' יודע שאין בה דבר יפה ואינה יכולה להראות והואיל שאין בה שום דבר יפה נמצא שאין הנדר חל עליה עכ"ל. ונראה לפרש כיון שידע שאין בה דבר נאה אם היה בדעתו לאוסרה בהנייתו היה לו לאוסרה במוחלט מהנייה דיליה, וע"כ לא נתכוין לאסור רק כמו דברי הבאי וכמו דפירש ר"ן לעיל (דף כ"ד) ד"ה נדרי הבאי יעו"ש ולזה כוון המפרש בלשון אחרון, או יש לפרש שהלא הוא משועבד לה ואיך יכול לאוסרה אותה בהנייתו וצריך לומר דבתנאי מצי לאסור שיכולה שלא לעבור על דבריו ולקיים את תנאו וכמו שפירשו תוס' לעיל (דף ט"ו) על שאת נהנית לי כו' אם תלכי לבית אביך יעו"ש, וכיון שאין באפשרי לקיים דבריו א"כ הוא משועבד לה ולא חל הנדר, ושניהם נכונים בכוונתו ז"ל. ולהאופן הראשון הוא הדין אם אמר אם אישן תוך שלשה ימים יהי' חפץ זה עלי קונם הוי נדר הבאי שאם לאסור על עצמו היה צריך לאסור תיכף במוחלט שכיון שלא יתכן דבר זה שהוא מוכרח לישן תוך ג' ימים, וכן פסק בתומים סוף סימן כ"ו אך מטעם אחר יעו"ש והשיגו עליו ודוק:

והוא בכלל נדרי שגגות שהן מותרין שהרי הסבה שבגללה נדר כו' (כצ"ל).
והתיבות (ואין זה כתולה נדרו בדבר ולא נתקיים הדבר) יש למחקם כאן ומקומם לקמן בהלכה ה' אעפ"י שהוא אומר אילו הייתי יודע שזה נעשה סופר כו' ה"ז אסור כו' עד שיתיר נדרו כמו שביארנו, כאן צריך לגרוס [ואין זה כתולה נדרו בדבר ולא נתקיים הדבר] כיון שאפילו באופן שניחם ורצונו היה שיעשה סופר כהך עובדא דרע"ק יעוין בכס"מ פרק ששי משבועות אפילו כן צריך היתר חכם לנדרו ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה