אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ז · הלכה ט
אסר על עצמו הניית בני העיר אסור להשאל על נדרו לחכם כו'.
ובש"ך בשם רלב"ח דבנדר מכל ישראל מותר לכתחילה להשאל לחכם דכיון דמצוה בהתרה שרי וכמו מלמדו תורה רק היכי דיכול להשאל מאחר אז אינו רשאי. ונראה לי היכי דאסר הניית כל ישראל עליו והניי' שלו על כל ישראל בזה אסור לכתחילה לחכם להזדקק להתיר לו דנמצא מהנה לו בהתרתו ולא איכפת לן משום תקנתא דיליה כיון דהוא פורש עצמו מכל ישראל לא שרי לכתחילה להזדקק אליו, וזה לדעתי מכוון המשנה שאני נהנה להן והן לי יהנה לאומות, דפירושו דאסור לחכם להזדקק אליו להתיר נדרו ועיין במש"כ הר"ן בשם הרא"ה שם ומש"כ יותר מדוייק במשנה: