אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ז · הלכה ד

הלכה ב

היו שניהן שותפין בחצר כו'.
הנה כל דינא דמשנתינו מיירי בשאסר הנאתו או בשאמר הנאת נכסי הא אמר חצר זה אסור עליך א"כ לא מהני מה שיכופו להנודר למכור וכן לכתוב חלקו לנשיא דהא אסור עליו לעולם אף ברשות אחרים. ובירושלמי, רבנן אמרי כל טפח וטפח של שותפין הוא וחלקו של חבירו מעורב עם חלקו ראב"י אומר זה נכנס לתוך שלו דהא דנכנס אינו נכנס רק מזכותו וקנייתו שקנוי כולו לכל אחד והר"ז אין אדם אוסר דבר של חבירו על חבירו כו' עמד אחד מהן ומכר חלקו אף ראב"י מודה. פירוש אע"ג דראב"י מתיר בכ"ז אם עמד אחד מהן ומכר חלקו לחבירו השותף תו אסור חבירו לכנוס בחצר דמעיקרא היה נכנס בדוחק שייף ועייל כו' כי חבירו היה ג"כ בחצירו ועכשיו הוא מושל לבדו ונכנס ואין איש עמו וזה הוי הנאה מעליא מה שלא היה לו קודם בקנייתן את החצר לשותפות בתיהם, וכי אמר נכסי עליך אף אם מוכרן המדיר להמודר ג"כ אסור אם לא אפסקיה אחר כמוש"כ הר"ן (דף ל"ה) בשם הרשב"א, וזה ביאור נכון בירושלמי ודין חדש ומועיל ודוק:
ומה שפוסק רבינו דכופין המדיר למכור את חלקו כתבו הקדמונים שהוא עפ"י שיטת הירושלמי, והנה לפי הגירסא שלפנינו דרך אחר בירושלמי ז"ל לא בתוך שלך ואת אמר כופין לא על הדה איתאמרת אלא על הדה בתוך של חבירך אני נכנס ולא עליו בתוך שלך כופין את הנודר שימכור את חלקו באומר הנייתי עליך אבל באומר הנייתך עלי לא בדא, ופשטא דירושלמי מורה דקאי הך דכופין על היה אחד מן השוק מודר מאחד מהן הנייה, ואח"כ קאמר בירושלמי על המשנה דהיה אחד מן השוק כו' איני נכנס לתוך שלך ולא תנינן כופין פירוש בתמיה ואיך קתני יכול לומר איני נכנס לתוך שלך, תני ר"ח אם היה נידר כופין פירוש דמשני אם הוא רגיל להדיר הנאתו על בני אדם כופין דו אמר ליה אתיית קדמוהי עבדתי ליה כן, פירוש שבא הראשון עשית לו שהדרתו הנאתך תנינא כו' גם לשני עשית כן מכאן ואילך או שרי נדרך או זבין חלקך ודוק. הרי לגירסא שלפנינו מוקי הך דכופין על היה אחד מן השוק מודר ממנו ופירוש שאם רגיל להדיר בני אדם כופין אותו למכור חלקו אבל גירסת הקדמונים בירושלמי הוא באופן אחר יעו"ש ולפי גירסתם פירשו כשיטת רבינו ז"ל. ונראה דסברת רבינו דכופין הנודר למכור חלקו היינו המדיר מוכרח דהלכה כהך שיטה שפסק ברמ"א דגבי חצר אין אומרים דינא דגוד או אגוד דאין בית בלא חצר ולכך כופין המדיר למכור חלקו, אבל אם נימא דינא דגוד או אגוד איך מסתבר שיפסיד זכותו הקודם שהיה לו לאמר גוד או אגוד כן יאמר גם השתא ויקנה המדיר אם יעלה בדמים או לא ירצה המודר ליקח. אך זהו בדותא, דכאן איגוד איכא גוד ליכא דאם יקנה המודר יהי' אסור שאפילו באומר נכסי עליך קיי"ל לעיל דאם נתנן להמודר או מכרן אסור כמוש"כ הרשב"א שם, ולפ"ז אדרבא יהי' ראיה דבחצר אמרינן דין גוד או איגוד, ומש"ה פריך הגמרא אלא אי אמרת דאדריה אמאי כופין ולא רצה לשנויי דכופין את המדיר דזה מיבעי ליה לעיל אם אמר נכסיי אם המודר הוא אסור כשנתנו לו במתנה ואם נימא דמותר הלא ביד המדיר לאמר גוד או איגוד ויעלה בדמים ואיך פסק תנא כופין אותו למכור את חלקו, ותו תינח היכי שאמר נכסיי אבל אמר הנאתיי הלא כיון שמכר מותר ומשנתינו היא לוקח ביתר או בפחות ועיין ר"ן שמה וא"כ אמאי הפסיד זכותו דגוד או איגוד, ורבינו מיירי כשאומר נכסיי עליך וא"כ אם מכרן יהי' אסור וגוד ליכא דאם יקנה אותם יהי' אסור מלהעמיד ריחיים ותנור כו' דהא מתהני מנכסיו ותו ליכא גם איגוד. וזה תירוץ נכון ומספיק לשיטת רבינו ז"ל ולטעמיה אזיל דסבר בהלכות שכנים דגם בחצר איכא דינא דגוד או איגוד ודוק:
עוד פסק רבינו דאם יש בה דין חלוקה הרי אלו אסורים להכנס בחצר עד שיחלוקו ויכנס כ"א לחלקו וכבר כתב הר"ן בזה. ולדעתי תמיה עליו מהך דקא ס"ד דלישנא קמא דגמרא לומר דכי פליגי דוקא בחצר שיש בה דין חלוקה הא אין בה דין חלוקה רבנן ג"כ מודו, א"כ איך תני כופין הנודר למכור את חלקו אמאי עד שיכופו אותו למכור יכופו אותו לחלוק וצ"ע, אולם מה שאוסר הרשב"א אף לאחר חלוקה משום דאין ברירה ולקוחות נינהו ואף באוסר אותו מהנאתו מ"מ הוי זבינא מציעא דהוי הנאה דתרווייהו יעו"ש ברשב"א [והר"ן קצר בדבריו לכן נתקשו בו], נראה לענ"ד דהכא ניחא טפי לכל חד שישתמש בכל החצר משיחלקו ולא ישתמש רק בחציה והוי זבינא דרמי על אפיה, ואי נאמר דהוי הנאה דהא אסורים כ"א להשתמש בחצר בלא החלוקה והשתא יהיו מותרים, אי משום זה הוי הנאה הבאה לאחר שנדרו ומסיבת הנדר באה ההנאה ואפשר דאין דעתו על הנאה הבאה מחמת נדר. ועוד דכיון דיכול לכופן לחלוק א"כ אינו נהנה משלו, כן יש לצדד. וכן ראיתי בביאורי המאירי שחלק על הרשב"א ז"ל מטעם דלא הויא הנאה רק ברוחות יעו"ש, אבל סתימת רבינו מורה אף באוסר נכסיו עליו ג"כ מותרין לאחר חלוקה והכי מסתבר, וקושייתם יש ליישב בכמה אנפי ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה