אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ג · הלכה ו

הלכה ה

והרי התפילין אסורות בנטילה עליו כו'.
יש להסתפק אם נדר חל רק על מידי דהנאה הא אם נדר מן צרור לבלי לזרקו לים כגון שאומר צרור זה עלי לזרקו לים מי מתסר. וכפי הנראה דכהאי גוונא לא חייל דעל מה מתפיס על חפצא הקדש, והא דאם אמר לולב זה עלי וכדומה אסור שאני תמן דהא שוה ממונא לכולי עלמא דלמצותיה מיתבעי בדמים אע"ג דלאו ליהנות ניתנו בכ"ז חשוב למיתפס ביה איסור חפצא. ואם כי הר"ן הביא בשם הצרפתים (בדף ט"ז) להיפך דאם אסר זריקת צרור אסור יעו"ש לדעתן נראה כדכתיבנא [וגדולה מזו כתבו תוס' ברה"ש (דף כ"ח) דבאמר תקיעת שופר עלי מותר ג"כ ותמיה מ"ש מנטילת לולב עלי] ופוק חזי בשבועות פ"ג (דף כ"ה) ואחד דברים שאין בהן ממש כו' שאזרוק צרור לים כו' תרי גווני משמע שאין בהן ממש כגון שינה ומשמע שאין בהן הנייה כגון שאזרוק צרור לים עכ"ל רש"י ואח"כ מייתי הגמרא ת"ר כו' וחומר בשבועות מבנדרים כו' על דבר שאין בו ממש כו' משא"כ בנדרים, הרי מפורש למבין דהך דכיילא משנתינו בדינא דאין בו ממש בשבועות כמו זריקת צרור ליתא בנדרים כלל, וזה ראיה נכונה. [אח"ז ראיתי להר"ן בשבועות שנדחק מאוד בזה יעו"ש]. וכן מוכרח לגירסת ר"ח שמחקה רש"י כי קתני מידי דחייל אמידי דאית בה ממשא כו' שבועה דחיילא כו' כגון שאזרוק צרור לים כו' הרי מפורש דהקדש לא חיילא אמידי דלית ליה הנאה כמו שאזרוק צרור לים וכן קונם דמועלין בו כמו הקדשות לא חיילא על זה ופשוט:
עוד ראיה מוכרחת מהך דתניא לקמן ריש ואלו נדרים פ"א ושלא אשמש מטתי יפר כו' שלא אציע לך מטתך ושלא ארחוץ פניך ידיך כו' הכוס א"צ להפר ומוקי כגון שאמרה הנחת תשמישך עלי, וא"כ קשה דהוה מצי למכללינהו בחדא גוונא פניך ידיך עלי מלרחוץ אותם מטתך מלהציע לך כוסך מלמזוג, וע"כ דבכה"ג דלא שייך הנאה לה כלל ואין זה ענין שוויא כלל בחפץ הנאסר לא יתכן שיתפס עליו שם איסור או קונם כלל דאין זה דבר בגוף החפץ ושום שויא בו משא"כ בלולב ותפילין שכל דמיו ושוויו למצותו וזה ברור:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה