אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ב · הלכה יג
וכן האומר לאשתו הרי את עלי כאמי או האומר פירות אלו עלי כב"ח וכו' ואם היה ע"ה צריך שאלה לחכם.
הרמב"ן ז"ל בהלכותיו תמה מהך דאמרינן בסוגיא ומי איכא לאסוקי אדעתא כו' מכלל דרישא לא בעי שאלה. ואולי סובר רבינו דהא דקתני גבי האומר לאשתו הוא לרבותא אע"ג דאיכא שלום בית דזה הוי מצוה אלימתא עד דאיכא למ"ד דאין נזקקין חוץ מקונם אשתי. [עיין דף כ"ב ובר"ן] בכ"ז מחמרינין וכ"ש היכי דליכא מצוה, והא דלא נקיט כולהו בחדא בבא ואח"כ ליתני פותחין לו פתח והוי קאי אכולהו, היינו משום דקתני חולין שאוכל לך ובזה ודאי דאין שייך כאן שאלה כיון דלא מזכיר כלל חומר ואיסור ולכן רבינא דמסיק דהכי קתני ואלו מותרין כחולין היינו דלא בעי שאלה כלל אף בעם הארץ כב"ח כע"א פריך שפיר למה למיתני כלל הך דחולין שאוכל לך הא אילו לא הוי תני הך חולין שאוכל לך הוינא ידענא דאין צריך שאלה כלל אף בע"ה מדלא קתני רק בסיפא ולא ברישא, אלא ע"כ דלא כרבינא, וא"כ הא דלא נקיט פותחין לו פתח אכולהו משום חולין שאוכל לך, ורבינא לטעמיה אזיל דסבר לקמן ריש פרק קונם יין דאומר היום מותר משתחשך וצריך שאלה משום הנודר כאילו בנה במה כו' הא לולי זה דהוה קנסינן ליה לא הוי גזרינן היום אטו יום אחד, ואימתי שייך זה דוקא תמן דהיום קבל עליו בנדר, אבל כאן דנדר בדבר האסור דלא חייל נדרא כלל לא קנסינן ליה תו לא גזרינן משום דבר הנדור, אבל לסתמא דגמרא שם דבלא חומרא איסור דנודר כו' ג"כ גזרינן משום יום אחד ואפילו בנודר לדבר מצוה ג"כ גזרינן כמו שמורה לשון רבינו לקמן ריש פ"י תו הכא ג"כ גזרינן אטו דבר הנדור דכ"ע לא ידעי ההבדל הדק בין דבר האסור לדבר הנדור. כ"ז העלינו לחבת פה קדש רבינו ז"ל ודוק:
אולם אחרי התבונני ראיתי כי רבינו יש לו דרך עמוק, דהוה קשה ליה הך דהנודר בתורה דאמרן דצריך שאלה בע"ה, לכן פירש דבאוסר על נפשו דבר המסויים כגון שאוסר את אשתו מתשמיש או שאומר פירות אלו עלי כבשר חזיר שאסרן לעולם בדבר המסויים בזה צריך שאלה לע"ה, אבל האומר מה שאוכל לך כב"ח זה לא אסר על נפשו דבר מסויים רק מה שיאכל עמו כל מין שהוא וכן לא אסרן רק אצלו אבל כי נפקי מרשותיה לא אסרן עליו, דבר זה כו"ע ידעי דב"ח לא דמי לזה דאין נפ"מ אצלו או אצל אחר וכיו"ב בכה"ג לא צריך שאלה. ופוק חזי לשון רבינו המדוייק או האומר הרי פירות אלו עלי כב"ח וכן לעיל פ"א הכ"ז הנודר בתורה כו' פירות אלו עלי כזו כו' אא"כ היה עם הארץ, הרי דייק דיהיה דבר המסויים, לא כן משנתינו נקיט שאוכל לך כב"ח כו' וכולהו מתניתא בהדא גוונא רהיטא עיין סוף פ"א לכן בודאי כיון דאינן דבר מסויים מותרין ובע"ה ג"כ אין צריכין שאלה כלל ודוק. ובירושלמי מצאנו פלוגתת רב ושמואל באומר הככר זה עלי כביאת בשר אימא ופסק רבינו כרב להחמיר דאסור, אך הירושלמי מדמה זה להאומר קונם איני משמשך דמשועבד לה ואפ"ה לרב אסור יעו"ש, וזהו בעצם פלוגתת ת"ק ור"ג לקמן פרק ואלו נדרים שלא אציע לך מטתך כו' אין צריך להפר ר"ג אומר יפר שנאמר לא יחל דברו ומייתי הך דקא מייתי בירושלמי אליבא דרב הך דתניא דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור ושם לא פסק רבינו כר"ג וע"כ כמוש"פ בס"ד ודלא כהמראה פנים עיי"ש ודוק: