אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה יב
הפרד והצמוקין והחרובין משיעמיד ערימה בראש גגו.
ע"ז קאי השגת הראב"ד א"א שבושים אני רואה בכאן, בירושלמי אמרינן הכי משיעמיד ערימה בראש גגו הא בשדה לא [פירוש בתמיה] א"ר חיננא דרובא אתא מימר לך אפילו משיעמוד ערימה בראש גגו, וזה הלשון צ"ל בהשגות אלא אימא ערימה קובעת בחרובין אפילו בראש גגו, ובתר כך מייתי מתוספתא דסברא דלא קבעא וא"כ איך סתם רבינו משיעמוד ערימה בראש גגו דמוכח דוקא בראש גגו הא בשדה לא וזה פלא, ויותר גדלה הפליאה בעיני על לשון רבינו בכס"מ שכתב מפני שלא פסק אם ערימה קובעת בראש גגו כו' זה לא יקרא שבושים: