אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ב · הלכה י
פירות שנגמר מלאכתן כו'.
בירושלמי פ"ג ה"ג א"ר יונה הדא אמרה כרי שהוא טבול לראשון ולשני אם התרו בו משום שני לוקה כו', וצריך מובן דהא לוקה משום טבל ואפילו טבל למעשר עני לבד לוקה, ויתכן לפרש עפ"י מה ששנינו לעיל פ"ב ה"א אמר ר' יוסי בן חנינא אין לוקין חוץ לחומה אלא על מע"ש טהור שנכנס לירושלים ויצא, ובבלי מכות (דף י"ט) קאמר טעמא דכתיב לפני ד' אלקיך תאכלנו כמבואר לעיל הלכה ו', וא"כ אם נכנס טבל למע"ש לבד בירושלים קרינא ביה לפני ד' אלקיך תאכלנו היינו שיפרישו ויאכלנו [ועיין מכות שם כגון דעיילינהו בטיבלייהו וקא סבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין יעו"ש] אבל בטבל טבול למע"ש וראשון דראשון קודם לשני והמקדים מעשרותיו לוקה א"כ אפשר שאם הוציא הטבל חוץ לחומה אחר כך והפריש מעשר שני ואכלו חוץ לחומה אינו לוקה, וקא בעי למיפשט ממשנתינו דדמי כאילו נכנס המע"ש עצמו בירושלים ויצא דהא אמרי ב"ה דבפירות שנגמר מלאכתן ונכנסו לירושלים ויצאו יחזור מע"ש שלהם ויאכלו בירושלים וקלטן מחיצת ירושלים אפילו המה טבולים עדיין לראשון ג"כ. והנה א"כ לוקה אם יאכל המעשר בחוץ, ומקשי ר' מנא מהך דב"ש דסברי אף אם לא נגמר מלאכתן אם נכנסו לירושלים ויצאו יחזור מע"ש שלהן לירושלים ותאמר על הך דב"ש לוקה פירוש אם אכל המע"ש חוץ לירושלים והא ודאי לא קרינא בהו לפני ד' אלקיך תאכלנו דמחוסר מעשה דגמר מלאכה וע"כ חומר הוא במחיצות וה"נ חומר הוא במחיצות [ולשון זה העתיק רבינו] אבל לעולם אם אכל המע"ש בחוץ לירושלים אינו לוקה אם היה בירושלים כשהוא עדיין טבול למעשר ראשון, ולר' יוסי קאמר הגמ' במכות להיפוך יעו"ש ודוק:
חומר הוא במחיצות [ירושלים] הואיל וקלטו קלטו.
נ"ב ירושלמי שם, וכן הנך שני דינים אם יכול להוציא עליהן מע"ש מפירות אחרים בעי לה בירושלמי ופשיט דאינו יכול, ואם עשה כל הפירות מעשר בעי לה ר' יונה ורבינו פסק לחומרא אע"ג דקליטת מחיצות הוי מדבריהם וצ"ב: