אור שמח על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ה · הלכה ח
המקדיש את היער כו' בין באילנות כו'.
פסחים (דף כ"ז) ואפר ההקדש לעולם אסור כו' כגון שנפלה דליקה בעצי הקדש. והקשה מהרש"א דהנהנה אח"ז מן האפר נמעול ונפיק האפר לחולין ואיך תני לעולם אסור. ונראה לדון כמו שפירשו בתוס' מעילה דאם הקדיש תרנגולת קדושת הגוף דאין מועלין בביצתה דלא היה דעתו להקדיש דבר שאינו ראוי למזבח יעו"ש (דף י"ב). א"כ המקדיש עצים לקובען בבנין עצמן ונפלה דליקה בהן ונעשו אפר לא הי' דעתו להקדישן בכה"ג לכן לא מעל בהו ולעולם אסור דלא שייך בהו מעילה, אבל המקדיש קדושת דמים למוכרן ודאי דמעל בהו אף באפר שראויין למוכרן לדמיהן ורק בעצי שלמים לא מעל ועיין מעילה סוף פ"ג בזה ודוק: