אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות ממרים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

ב"ד שגזרו גזירה או תקנו תקנה כו' ופשט הדבר בכל ישראל וכו' אפילו בטל הטעם וכו' אין יכולין האחרונים לבטל עד שיהיו גדולים מהן (בחכמה ובמנין):
הראב"ד השיג מהא דריב"ז נמנה להתיר על פירות הסמוכים לירושלים לפדותן אף עפ"י שהיה קטן מהב"ד הקודמים, ואחרי בקשת הסליחה אמינא דלק"מ, דכאן מלבד דבטל הטעם בטל גם הדין, הגע בעצמך אם היו הפירות נאכלין בקדושת כרם רבעי בירושלים אז היה עיטור שוקי ירושלים אבל כיון שפדאן הלא יכול לפדות על שוה פרוטה ולהוציאן מירושלים ולאכול הרחק מעיר ודוקא בבנינו שאם הכניסן לירושלים אז קלטן מחיצות ואינן נפדין כלל וא"כ תו הן נאכלין בירושלים, אבל בזמן שאין מקדש דירקבו, ורבינו פסק פ"ב ממעשר שני ונ"ר דמוציאין הפירות בטבלן ופודין מה שמפרישין ואם יתקנו דיכניסו הפירות הסמוכין לירושלים הלא ע"כ מוכרח לפדותן, וא"כ הפירות חולין ועל חולין מעולם לא היה התקנה, ומפני זה היה תנאי לכשיבנה בהמ"ק כו' ולא כשתבנה ציון, דעיקרו תלוי במקדש, וכמו דאמרינן בזבחים (דף ס) דאיתקוש מעשר לבכור ובזמן שאין מזבח מעשר אינו נאכל, ולומר דקשה לת"ק דאמר משרבו הפירות בטלו שיהא נפדה סמוך לחומה, ע"ז מנא ליה דהמבטל היה ריב"ז, וכן באמת לא מקשה רק ממה שבטלה אחר חורבן דכן אמר ברה"ש, וזה תימא כמש"פ. ור' יוסי בעצמו איהו סובר דמעשר איתקוש לבכור במכות י"ט עיי"ש דקאמר משום ר' ישמעאל ודוק. וכן מצאנו בדברים שנהגו איסור [בלא תקנת ב"ד] אם החמירו על עצמן אינו רשאי לנהוג היתר בפניהן, ואם היה מחמת טעות בהוראה רשאי ומצוה עיין פסחים פרק מקום שנהגו ובתוס' שם, כן הכא אם דנו מחמת המדות א"כ זה הטעה בשכל לפי דעת החולקים עליהם שמחמת שטעו דנין כן ולא נמנע השגגה מכל האדם יהיה מי שיהיה לכן ב"ד קטן יכול לבטל, אבל כשתקנו או גזרו שאין זה טעות אינו רשאי להתיר עד שיהיה גדול בחכמה ובמנין ודוק:
ובמה שפרשתי נראה לפרש התוספתא פ"ה דמע"ש, מעשה בר"א שהיה לו כרם במזרח לוד בצד כפר טבי ולא רצה לפדותו אמרו תלמידיו רבי משגזרו שיהא זה נפדה סמוך לחומה אתה צריך לפדותו עמד ר"א ובצרו ופדאו, דבגמרא דילן הגירסא דר"א רצה להפקירו, וכבר הרגשתי דכיון דקיי"ל מע"ש ממון גבוה דאינו יכול ליתן במתנה ה"ה דאינו יכול להפקירו עיין קדושין נ"ד, ותרצתי דר' אליעזר דשמותי הוא סבר כבית שמאי דיש לו פרט ויש לו עוללות כו' וא"כ דסבר כב"ש דאמרי כרם רבעי אין לו חומש כו' משום דלא מקשינן כרם רבעי למע"ש, ה"ה לדידיה לא איתקוש כרם רבעי דבעי באכילתו מזבח, א"כ מצי להיאכל בירושלים, רק דלדידהו גזור דלא נאכל בירושלים גזירה אטו מע"ש וצריך לפדותו סמוך לירושלים, וא"ש מה דנקיט גזרו שיהא זה נפדה סמוך לחומה ומיושב מה דלא נקטה רבינו ועיין צל"ח שנדחק בזה ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות ממרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה