אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות ממרים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה א

פרק ב

ב"ד גדול שדרשו באחת מן המדות כו' ועמד אחריהם ב"ד אחר כו' הר"ז סותר כו' שנאמר אל השופט אשר כו':
מה נעמו דברי רבינו, דכן מוכרח, דאל"כ איך קיי"ל דאפי' הוא אומר מפי השמועה והן אומרים כך נראה לנו דנעשה זקן ממרא, הא כיון שהוא שמע מפי רבים שב"ד הקודם פסקו כך, א"כ לדידיה אין יכולים ב"ד לחלוק אם אינם גדולים בחכמה ובמנין ואטו מי לא כשר להעיד שכך שמע הלא כל מסכת עדיות מלא מעדות יחידים שהכריעו מה שפסקו מקודם בעדותם, ועל כרחין מדסתמה הגמרא ולא נקטה שיהיה הב"ד החולק עם הזקן ממרא גדולים בחכמה ובמנין מב"ד הקודם שפסקי כן שמעיד בשמם, מוכח דבדבר הנדרש ממדות יש יכולת ביד הקטן לחלוק על גדול הקודמו, ולכך א"ש מה שדנו אם פסח דוחה שבת, הגם דבכל הזמנים שכיחא פסח בשבת, רק ששכחו השמועה וסברו דזה נלמד ממדות שנתנה התורה לידרש וכמו דדן הלל מתחלה ולהם היו תשובות הרבה וא"כ יכולים הן לחלוק על הקדמונים, עד שאמר להן הלל מפי השמועה משמעיה ואבטליון (ועיין ירושלמי שם), וכן אמר ריב"ז בסוטה כ"ט עתיד דור אחר לטהר שלישי שאין לו מקרא מן התורה כו' מדין קו"ח יש לו, וכוונתו אף דור קטן מדור של ריב"ז דכיון דהוא נלמד מהמדות תו יכולת בידן לחלוק. ונתגלה לנו מה דכייל לנו רבינו בכ"מ על דברים הנלמדים מי"ג מדות לקרותם בשם דברי סופרים מהטעם הנ"ל שב"ד אחר קטן יכול לחלוק על הקדמונים, ומהטעם ההוא נעשה זקן ממרא דאף דמהימנינן ליה דשמע כך מפי רבים מ"מ יכולת ביד הב"ד של עכשיו לחלוק מטעם הנראה בעיניהם והוא מוכרח לפסוק כמותם וללמד לעשות כפי סברתם והבן:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות ממרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה