אור שמח על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק כז · הלכה ח
ואם היה המחק במקום שריר וקיים ובשיעור שריר וקיים אע"פ שחזר וקיימו פסול שמא מחקו וכתב דבר שזייף וחזר וקיימו בריוח שבין הכתב והעדים:
הטור בסימן מ"ד הוסיף והנ"מ כו' אבל יש בו אויר שיטה כשר ולא חיישינן שמא הניחו אויר שני שיטין והוסיף מה שרצה בשיטה ונשאר עוד שיטה אויר, שחזקה על העדים שעשו כהוגן, והקשה הש"ך ושאר אחרונים, דא"כ אפילו במחק באמצע השטר יפסל שמא הוסיף באותה שיטה שיש ריוח בין הכתב והעדים, ואם תאמר דהיכי דכתוב שריר וקיים למדין משיטה אחרונה, א"כ ניחוש שמא הניחו השטר בלא שריר וקיים והם הוסיפו וזייפו בו עוד שריר וקיים, כיון דהשטר כתוב בלא שריר וקיים כשר בפשוט, שפיר ניחוש שמא איהו זייף והוסיף שו"ק, ובאמת דחוק לומר דר' יוחנן דאמר תלויה מקויימת כשירה מחק פסול ואע"פ שמקויים ולא אמרו מחק פסול אלא במקום שריר וקיים וכשיעור שו"ק, דוקא במקושר ולמ"ד בין קשר לקשר מבראי. אולם נראה לדעתי דר' יוחנן אמר גם בפשוט ולטעמיה אזיל דבפרק ב' דגיטין תנן אין כותבין לא על הנייר המחוק כו' מפני שהוא יכול להזדייף ור"א מכשיר משום דסבר עדי מסירה כרתי ולכן כשר בדבר שיכול להזדייף, ופסק רבינו שם כר' אלעזר [ור"י אמר תמן דר"א הכשיר אפילו בשטרות בדבר שיכול להזדייף], וכתב בפרק א' מגרושין הלכה י"ח הרחיק את העדים מן הכתב מלא שני שיטין פסול כו' בד"א כשהיה הגט יוצא כו' אבל אם מסרו לה בעדים אע"פ שהן מרוחקין הרבה כו' ואע"פ שאין חתום עליו עד כשר כו', א"כ הכא חיישינן שנמסר השטר בעדים והרחיקו העדי חתימה שני שיטין מן הכתב, ובא בעל השטר וזייף והוסיף באותה שיטה לקיים מה שמחק, וזה דוקא בדחזינא דהמחק בסוף השטר בתר במנא דכשר למיקניה ביה, אז אמרינן דהשטר נמסר בעדי מסירה והעדי חתימה הרחיקו שני שיטין, ובשיטה שלפני אחרונה זייף והוסיף, אבל אם אינו נמחק במקום שריר וקיים או אין בו שעור שו"ק לא חיישינן שנמסר בעידי מסירה והעדים הרחיקו שני שיטין וכשר, ומיירי דוקא שהרחיקו העדים שיטה אחת אויר, והקיום הוא בשיטה שלפני האויר ודלא כהטור, אבל לרבינו א"א לפרש כן דבשטרות פסק כר' אלעזר דלא הכשיר ר"א רק בגיטין אבל בשטרות בעינן דבר שאינו יכול להזדייף אעפ"י שנמסר לפני עדי מסירה ועיין ההמ"ג פרק ד' מגרושין הלכה י"ז, וכן כתב מפורש לעיל הלכה ב' שטר כו' שמסרו כו' בפני שני עדים מישראל ויהיה כתיקון שטר ישראל שאינו יכול להזדייף כו' א"כ בהרחיקו שני שיטין אף בעדי מסירה פסול וא"כ הדרא קושיא לדוכתה, וצ"ל כהגר"א בביאוריו דאם יש עדים שמתחילה כתבו העדים בתוך השטר שו"ק למדין משיטה אחרונה, אבל צ"ע הא אם יש עדים שלא הרחיקו העדים אף שיטה אחת מן הכתב בכ"ז אין למידין כיון דאין מוכח מתוך השטר והוי מפי כתבם ואין תורת שטר על שיטה זו, א"כ ה"ה בבאו עדים והעידו שהיה כתוב שו"ק, בכ"ז אין דנין משיטה אחרונה. אך אפשר דרבינו מיירי בנמסר השטר ע"י עדי מסירה דאז אפילו אין על השטר עדים כלל כשר, רק בעינן שלא יוכל להזדייף, וכיון שאמרו שהיה כתוב בו שו"ק הרי לא יוכל להזדייף, וגם זה דחוק ועדיפא טפי מש"כ בלחם משנה עיי"ש ודוק בזה:
סוף הספר