אור שמח על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק כז · הלכה ג
אלא שאין למידין משיטה אחרונה:
בהגהות מיימוני כתב מוהר"מ ז"ל הנ"מ דבר חדש או שסותר לגמרי כו' והאריך בזה הרב בש"ך סימן מ"ד סק"ב להשיג שאין דעת כל הפוסקים כן, ובמחכ"ת הגדולה אישתמיטתיה דזה מחלוקת רשב"ם ותוספות פרק יש נוחלין דף קל"ו דאי כתב בסוף השטר וקנינא חזינן דיפוי כח הוי לקנות מהיום, והתוספות השיגו דהא אין למידין משיטה אחרונה ובודאי דהרשב"ם כוון לסברת הר"מ כיון שאינו רק פירוש למדין משיטה אחרונה יעו"ש, וזה נכון, ולחנם הרחיק הש"ך דברי הגהות מיימוני:
ובזה מסולק מה שערער הרמב"ן על סדרי גיטין הקדמונים שלא היה כתוב הרי את מותרת לכל אדם, דסמכי על הך דכתבינן להתנסבא לכל גבר, דאימור שייר בזנות דבזה בעי בגמרא דלא הוי כריתות ויעוין ר"ן פרק המגרש. ולפי דברי הר"מ דלפרש למדין משיטה אחרונה והכא כתוב בסוף הגט ודין די יהוי כו' ספר תרוכין וגט פטורין כדת משה וישראל, ואם מן הדין לא הוי כריתות הרי אינו גט פטורין לפי דת משה וישראל וגמיר דיגרשה לכל מה דמעכב בהגט עפ"י דת משה היינו שתהא מותרת לכל אדם אף לזנות, והגם כי כתוב בסוף שיטה אחרונה למדין לפרש מה שנאמר למעלה. ואולי מה"ט שינו סדר הנאמר במשנה לכתוב ודין בסוף ודלא כמש"כ במשנה ודין קודם למהך להתנסבא כו', ויעוין בתוספות דף קס"ב ד"ה לפי ובסמ"ג סוף הלכות גירושין, וזה נכון מאוד ודוק: