אור שמח על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק כז · הלכה א
וכן שטרי חוב והודאות ומתנות ופשרות ומחילות כו':
יעויין בכס"מ בשם ריב"ש שתמה דמחילה בלא שטר מהני והשטר אינו רק לראיה אמאי לא מועיל כשטרי קנין, ולענ"ד המעיין בלשון רבינו יראה טעמו דקיבוץ דייני דפרסאי בהסכם השופט שלהן חיישינן שמא נכתבו ע"פ דיניהן ואנסו לקיים את דיניהן וא"כ הוי אונס גמור ואין ההודאה כלום וכן אנסוהו למחול כיון דאנסוהו שלא כדין רק עפ"י דין דייני פרסאי, לכן דייק רבינו שיתן המעות בפניהם ויכתבו בשטר מנה פלוני לפלוני כך וכך דמי המכר, דכיון שנתן מעות אף אם אנסוהו לקנות ג"כ מועיל כמש"כ רבינו פרק י' מהלכות מכירה, שאל"כ נאמן לומר שלא נתן לו מעות וכמש"כ ההמ"ג שם, אבל בשטרי פשרות אע"ג דרבינו מדמה פשרה למכר, זה בישראל דבשביל טענת הטוען עליו מוחל לו מה שהוא תובע ממנו, אבל כאן דילמא הטענות שעליו המה רק לפי דין הדייני פרסאי וא"כ הוי מחילה באונס ולא מועיל, כן נראה ברור: