אור שמח על משנה תורה, הלכות מילה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ב · הלכה ז
ואם לא שחק כמון מערב שבת לועס בשניו ונותן.
נראה מדברי רבינו, דאם לא שחק כמון ונודע שחסר כמון לפני המילה אם אי אפשר ללעוס בשיניו נדחית המילה, וכן מוכרח לשון תשובתו, שאם נשפכו חמין שצריך אחר המילה, קודם המילה, נדחית המילה כמו שהעיר הכסף משנה, ובזה נחלקו קדמאי, והנה הרשב"א הוכיח כן ממשנה דריש ביצה דאם לא היה עפר מוכן מבעוד יום אין שוחטין את העוף ביום טוב ונאמר דשחיטה מותר ביו"ט משום שמחת יו"ט, ולבתר כן כי נשחט הכל מודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה ומדחינן מצות שמחת יו"ט משום דיהא צריך לחפור בדקר אח"כ, הוא הדין כאן אסור למול משום דיהא צריך לדחות אח"כ שבת ע"י חמין. ולענ"ד נראה דלאו ראיה מידי, דהא חזינא דאם שחט מערב יו"ט אין כסוי דוחה על ידי חפירת דקר ביום טוב, ואימת מותר לחפור בדקר ביום טוב דוקא כי נשחט ביום טוב, וברור דלבית שמאי גם כן אעפ"י דמתירין לשחוט לכתחילה גם כן אם שחט לכתחילה מערב יום טוב אסור לכסות ביום טוב, ואם כן כל ההיתר הוא מצד שכיון שלא היה אפשר לכסות מבעוד יום והדחוי באה ביום טוב עצמו, לכן הותר לכסותו ביום טוב, ולכן סברי ב"ה דאסור לשחוט אם לא היה עפר מוכן מבעו"י כיון דכי ישחוט ויכסה מטעם מה יכסה משום שבא החיוב של הכסוי ביום טוב, ולכן הותר לכסות, אם כן במה שעושה השחיטה ומביא חיוב הכסוי ביום טוב הוי כמדחה יום טוב בידים על ידי השחיטה, אבל כאן הלא חמין שלאחר מילה שרי מטעם שסכנה הוא לו, ואם נימול מערב שבת והוא צריך לחמין אחר המילה משום סכנה הלא יהא מותר ואין נפ"מ בין אם היה יכול להכין מבעוד יום או לא, וכיון דשדחיית המילה הוא כדין, ואחר המילה החמין הוא משום סכנה ואין נפ"מ אם הסכנה באה קודם שבת או בשבת בזה צריך למול כדין, ואחר זה אם יהי' מסוכן יהא שרי להחם חמין כדין פקוח נפש מפני הסכנה, דמאי שייך הא שלא הזמין חמין מערב שבת לדחות המילה הלא בערב שבת אין כל כך החיוב עליו להזמין חמין למחר לצורך שלאחר מילה דלוא יהא דהיה בידו להזמין חמין האם בשביל זה אין מצוה אח"כ לחלל שבת, אבל בעפר מוכן הלא מבעוד יום חזינא דמוכרח להזמין עפר לצורך כסוי דכל כמה דיכול להזמין עפר לא מחללין יו"ט בחפירת דקר, דהוי כאילו נשחט מערב יום טוב, דהיה בידו לכסות מבעוד יום, דאז אין כסוי דוחה יו"ט, דשם הוי כאילו היה החפירת דקר צריך להדחות קודם שחיטה דאז הלא נדחית השחיטה והכא לא הוי כאילו היו נצרכים הסממנים קודם מילה או החמין כיון דהפקוח נפש לעצמו דוחה אף בהיה יכול להזמין מבעו"י וזה ברור ודו"ק.