אור שמח על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה ג
שירי הלוג כו'.
נ"ב זבחים (דף מ"ד) עיי"ש וספרא מצורע פרק ג' הלכה ב' עיי"ש ובלח"מ ד"ה לא ידעתי כו', נ"ב דבריו תמוהים מאוד:
ואם אכל לוקה כאוכל קדשים קודם זריקה.
דע דבתוספתא גבי נשפך הלוג פליגי חכמים סברי דכולן נאכלין ור"א ור"ש סברי דאינו נאכל אלא אחרון, ופשוט דכוונת התוספתא על חסר הלוג דחסר הלוג קודם מתן בהונות ג"כ יביא אחר ויתן ממנו לבהונות כמושי"ת ובזה פליגי אם כולן נאכלין (יעוין ר"ש בזה). וזה פלוגתת אותן התנאים דפליגי ביומא (דף ס"א) דר"א ור"ש אומרים דכולן מטמאים בגדים וחכ"א אינו מטמא בגדים אלא אחרון, ודע דחכמים סברי דנשפך תוך מתן שבע יביא לוג אחר ויתחיל בתחלה ור"א ור"ש סברי דמתחיל ממקום שפסק וא"כ על כרחין מיירי הכא דנתן מלוג אחד מתן שבע ומלוג אחד מתן בהונות וסברי דאינו נאכל אלא אחרון אבל הלוג שנתן ממנו מתן שבע אינו נאכל ומוכח מזה דהוי כאוכל קודם זריקה אף שאוכל קודם מתן בהונות דאם תאמר דמתן בהונות הוי כהקטרת אמורים הלא אימורים כי ליתנהו לא מעכבי וכש"כ כאן שנותן לבהונות מלוג אחר ומוכרח מזה דהא דאמרו בזבחים (דף מ"ד) שאסור באכילה עד שיתן מתנותיו הוא כקודם זריקה ועיין מנחות (דף נ"ח) ובתוס' זבחים (דף ע"ה) דמדמי ללוג שמן לחטאת העוף דאיכא ביה זריקה לבד וברור:
אבל תמוה לי מדוע לא נזכר בגמרא פלוגתא דילהו גבי פר ושעיר של יוהכ"פ שאם נתן מאחד בין הבדים ומהשני על הפרוכת ונשפך ושחט אחר והזה ממנו על המזבח איך עושין עם האימורים שלהן אם כולן נקטרים או אינו נקטר רק אחרון לבד, ולכאורה הוי חד פלוגתא כמו גבי עשרונות אם כולהו נאכלין כן פליגי גם הכא אם מקטירין אימורי כל אחד דבשעה שהזה בין הבדים היו האימורים ראוין להקטיר רק שלא זרק הדם בפרוכת ממנו ולא גמר הכפרה א"כ הוי כמו נאבדו האימורים אחר זריקת בה"ב ושפיר נזרק רק אימורים אינן מקטירים כמו דאין הלוג ראשון נאכל ויעוין זבחים סוף פרק השוחט והמעלה במשנה ובמעילה סוף פ"ק בתוס' ד"ה תשובה גנובה. ואולי כיון דניתן מדמו בין הבדים לא הוי פסולו כנשפך הדם ולכו"ע אם עלה לא ירד ואפשר כאן מעלין לכתחילה וצע"ג בזה. ובירושלמי יומא פ"ה פליגי בקיבל מג' כוסות ומכוס אחד הזה בין הבדים ומכוס שני בפרוכת אם צריך להערות על היסוד מכולן יעו"ש. אבל כאן בג' פרים ועיין ברש"י מנחות (דף ט"ז ע"ב) ד"ה משכחת לה כו' בד' פרים כו' דבכל אחד קרבו מתיריו דהא כולן כשירים כו' משמע קצת דניתרין האימורים של כולם להקריב למזבח ולשפוך שיריהן זע"ז מפגל לשפוך שיריהן או להקטיר אימוריהן חוץ לזמנו ואכמ"ל ודוק: