אור שמח על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה ב
ואם הניף זה בפ"ע כו'.
נ"ב מנחות (דף ס"א) עיי"ש:
ואחד בידו הימנית ומערה לידו השמאלית ומזה באצבעו הימנית כו'.
עיין כסף משנה. ופשט הפסוק מורה כרבינו דאם הגירסא בתוספתא עיקר דדם האשם מקבל בשמאל ומזה באצבעו הימנית הו"ל למיכתב גבי דם האשם ולקח הכהן בכף השמאלית ונתן באצבעו הימנית כו' וע"כ כרבינו. ואולי משום שע"ג פרוכת כתב קרא גבי שמן.
ונראה ראי' לדברי רבינו מהא דפרה פרק ג'. שחט בימינו וקבל בשמאלו ר' יהודא אמר בימינו הי' מקבל ונותן לשמאלו ומזה בימינו כו' ולא איתפרש במאי פליגי. ולפי רבינו א"ש דבספרי זוטא בפרשת חקת איתא דר"ש בן חנינא פלפל עם ריה"ג ואמר בלשון אחד הואיל ודם אשם מכשיר ודם פרה מכשיר כו' מוטב לדון הכשר דם מהכשר דם כו' ולשון אחר הואיל ושמן אשם מכשיר ודם פרה מכשיר יעו"ש אף הכשר דם פרה ביד ולא בכלי. אם כן לפי מה דיליף משמן מצורע לפרה מקבל בכפו השמאלית ומזה באצבעו הימנית [דיציקה על כפו קבעה ונשפך קודם ימלאנו אם כן היציקה לכפו כמו קבלה בפרה] ולפי מה דיליף מדם מצורע מקבל בידו הימנית ומערה לשמאל ומזה באצבעו הימנית כמוש"כ רבינו ובזה פליגי חכמים ור' יהודא ודו"ק. ובפ"ק דתוספתא זבחים מבואר כפסק רבינו אלא דנתחלף שם דבמקום שכתוב דם אשמו של מצורע צ"ל לוג שמן. ובמקום לוג שמן צ"ל דם אשמו יעוי"ש היטב.