אור שמח על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק א · הלכה ז
וכל אלו שמקדימין וקוראין קודם י"ד כו' בפחות מעשרה.
בירושלמי הלכה ג' ר"ב בשם רב יודא כל שאמרו ידחה ממקומו ובלבד בעשרה פירוש דהוה"ד בחל להיות בע"ש דמוקפין קורין בע"ש אז צריכין המוקפין לקרות בעשרה. ופריך ואנן חמיין רבנן אפילו ביחיד פירוש דרואין אנו לרבנן דקוראין אפילו ביחיד וזה הראיה ע"כ בבני מוקפין הקורין בע"ש דאלו פורים בשבת אמר שם דלית אפשר עכשיו עפ"י החשבון ולעיל ה"ב לית כאן חל בשבת ואיך אמר ואנן חמיין ומסיק ר' אבינא בשם ר' אמי כל שאמרו ידחה ליום הכניסה ובלבד בעשרה אבל מוקפין שקוראין בי"ד היינו בחל בע"ש קוראין אפילו ביחיד וזה שדייק רבינו בלשון וכל שמקדימין וקורין קודם י"ד אבל בני מוקפין בי"ד קוראין ביחיד ואפילו בחל בשבת דפסק רבינו דלא כמשנתינו אלא כרב דקורין בי"ג מ"מ לא דמי למוקפין דקורין בי"ד דהא אמר שם בירושלמי שהכל יוצאין בי"ד שזמן קריאה לכל הוא לכן הוי אפילו ביחיד ורבינו הביא זה להלן בהלכה י"א לגבי ספק.
ולכן פסק רבינו דלכתחילה ביחיד דכן משמע לשון ירושלמי ואנן חמיין רבנן אפילו ביחיד אבל בחל בשבת בזמן שהיו מקדשין עפ"י הראיה אז בני י"ד קורין בי"ג בערב שבת הוי שלא בזמנה וקוראין בעשרה הא ביחיד לא ודו"ק. ופשט השמועה דלרב אסי גם בזמנה אין קורין אותה בפחות מעשרה דהוי כמו שלא בזמנה. ומה דהקשה הרז"ה אמאי לא תני להא בהדי הנך דאין עושין פחות מעשרה. נראה משום דעיקר כהך שנויא דקריאתה זו הלילא כמו שכתב רבינו לקמן פ"ג הלכה ו' וא"כ ביום י"ד חייב יחיד לקרותה מפני חיוב ההלל שאפילו יחיד גומר אותה רק בלילה סבר רב אסי דאין קורין אפילו בזמנה ביחיד משום דחובת הלל ליכא בלילה וברור.
ובירושלמי פרק ב' על הך דהי' כותבה כו' אם כוון לבו יצא פריך הדא אמרה שמותר במלאכה ומשני במוקפין שקוראין בי"ד והיינו בחל להיות בע"ש ולא משני דמיירי כגון בכפרים משום דשלא בזמנו בעי עשרה לכן משני בחל להיות בערב שבת דאז גם במוקפין שקוראין בי"ד דין זמנו יש לו וקוראין אפילו ביחיד לכתחלה ודו"ק כן הוא ברור בדעת רבינו אם כי הוא שלא כהר"ן.