אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק א · הלכה ב

הלכה א

לפיכך אם היה הקורא קטן וכו'.
בתוספתא אר"י מעשה היה וקראתי' כו' א"ר מעשה היה וכו' אין מביאין ראיה מהמתיר. מכאן ואילך נהגו לקרותה קטן לרבים, הנה התוספתא הועתקה אות באות בירושלמי אלא בשיבוש קצת. וזה הגירסא בירושלמי מכאן והילך נהגו הרבים לקרותה בבה"כ וברור שט"ס קצת נפל בשני המקומות וכן צ"ל בתוספתא מכאן ואילך נהגו לקרותה קטן [ברבים] וכצ"ל בירושלמי מכאן והילך נהגו [ברבים] לקרותה בבהכ"נ, ואל הברייתא זו כוון רבינו בפ"ב הלכה ז' וקורא אותה גדול עם הקטן ואפילו בצבור ולא אמרינן שהשומעים שומעים קול הקטן הפטור דאיידי דחביבה יהבי דעתייהו. וזה שאמרו בתוספתא נהגו לקרותה קטן ברבים היינו עם רבים בביהכ"נ והוי כמו בדוכן שצעירי הלוים היו לבסם קולם עיין ערכין סוף פרק ב'. והאור זרוע הביא התוספתא ופירשה בהגיע לחינוך וזה לא משמע והביא הירושלמי ולא ראה כי אחדים המה ודו"ק.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה