אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יא · הלכה ט
הנה שיטת רבינו דכל המתנסך ע"ג המזבח איתא בגזירת ניסוך לענין סתם יינם לכן צמוקין מתנסך דתניא יין צמוקים לא יביא ואם הביא כשר, ומפני זה יין מבושל אינו מתנסך שאינו ראוי למזבח, ולכן הורו גאוני המערב שאם נתערב מעט דבש אינו כעין הקרב בפנים ואינו מתנסך אם כי גבי קידוש הביא החולק עליהן, אולי משום דשם מקדשין גם על חמר מדינה לדברי רוב גאונים, ומזוג שנאסר במגע יינן סבר רבינו דכשר לנסוך ע"ג המזבח ומפרש הך דהמוכר פירות אילימא למעוטי מזוג עלויי עלייה, פירוש ואמאי לא יהא כשר לגבי מזבח (וכן כתב הלח"מ) ואם דאמרו בספרי כ"ג, כשהוא אומר ונסכו רביעית ההין כו' הסך נסך שכר לה', חי אתה מנסך ואי אתה מנסך מזוג. פירושו דבעי לנסכים רביעית ההין יין צריך להיות זה השיעור חי יין לבד פרי הגפן בלא שום דבר אחר, ואם נתמזג עם מים חסר מן השיעור והוי כמביא פחות מרביעית יין, אע"ג דמן היין לא פקע שם יין, בכ"ז השיעור של רביעית ההין לא נשלם, ואף אם המים הוא מעט ג"כ חסר מן שיעורו של יין דביטול לא שייך לאיצטרופי לשיעור שאמרה תורה, וכיון שכן צריך לקדש בכלי יין חי, הא אם ישים בכלי שרת רביעית ההין יין מזוג לא יתקדש בכלי שרת דאין מקדשין אלא מלאים כדאמרו פ"ק דמנחות דף ח' עיי"ש, וכי אמרינן דמתנסך ע"ג המזבח נפ"מ דאם נתערב לאחר שנתקדש בכלי שרת, אז נתערב עם מים אם נאמר דמזוג פסול תו פקע שם יין מיניה ונפסל למזבח, ולשיטת רבינו דכשר הוי כדם שנתערב במים דאם מראית הדם ניכר כשר לזרוק ע"ג המזבח כן ביין המתערבב עם מים, כיון דמזוג לא פקע תורת יין מינה אם מראית היין ניכר כשר לזורקו ע"ג המזבח וזה אמר הגמרא עלויי עלייה פירוש ואמאי יפקע שם יין מיניה ואמאי יפסל מע"ג המזבח:
וכיון שכן א"ש מה דכתב רבינו בהלכות תמידין ומוספין פ"י ואם עירב המים לתוך היין או היין לתוך המים ונסך שניהם מכלי אחד יצא, הרי דסובר רבינו דיין מזוג אינו יין פסול ולכך כשר כשערבב שניהם היין לתוך המים, דאי משום תערובות הא עולין לא בטלי בהדדי, ועוד דאף למ"ד עולין מבטלין זא"ז הא מראית יין ניכר בתוך המים, ולא שייך לומר דכשעירה טפה קמייתא כבר נבטלה ותו הוי דחוי ואינו חוזר ונראה דהא כל שבידו לא הוי דחוי כ"ש כאן דמצוה איכא לשפוך את כל היין לתוך המים כי היכי דלא יחסר שיעור נסכי יין בהדי טפה קמייתא דנפלה תוך המים. ורש"י שמפרש דיין מזוג פסול ופקע שם יין מינה לגבי מזבח מפרש שעירה היין לתוך נקב של יין שאינו דק, יצא, אבל לא שעירה היין לתוך המים, וכמו דפרישית הך דספרי דאי אתה מנסך מזוג קאי על השיעור של רביעית דבעי להיות רביעית יין חי. כן כיוצא בו פרש"י הך דתנן שהיין והמים המגולים פסולים כו' והארס מעורב בהן ונמצא שאינו מנסך מים כשיעור שהרי הארס משלים לשיעור, כש"כ כאן גבי מזוג דהמים משלים להשיעור ובעי רביעית ההין יין חי בלא מים אבל לא דפסול מזוג ע"ג המזבח ולכך שפיר מתנסך. כן נראה ברור שיטת רבינו ז"ל ודוק. ולשיטת רבינו סבר ר' יהודה דעירה של מים לוג בתוך ג' לוגין לא יצא, משום דבלוג היה מנסך מים והיה בטל המים בתוך היין דהמים לוג והיין שלשה לוגין ור"י סבר דעולין מבטלין זא"ז אם אינן מין במינו ודוק: