אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק טו · הלכה טו
ולמה צריך להרים התרומה ולא ירים ערלה כו' שהתרומה ממון כהנים כו':
כ"ז מבואר בירושלמי פ"ב דערלה יעו"ש, אמנם שיטת רש"י ז"ל בפרק השוכר אה"פ דף ע"ד שכתב בחתיכת נבילה ופרוסת חמץ למ"ד דבטלי דצריך להרים ושדי חדא לכלבים ואינך שרו באכילה וכן כתב בריש ביצה יעו"ש, וכבר תמהו עליו קדמאי, ופירש במרדכי דהיכי דמעורב דאינו יכול לאכול האיסור לבדו שפיר איכא חילוק בין תרומה דגזל השבט לשאר איסורין אבל במקום שיכול לאכול את האיסור בפני עצמו שפיר צריך להשליך בכל האיסורים, והרמ"א כתב שאינו אלא חומרא. אמנם שיטת רש"י נובעת מהא דפרק כל הזבחים דף ע"ד רמוני באדן אוסרים בכ"ש כיצד נפל אחד מהן לתוך רבוא כו' ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש לריבוא אסורין ומריבוא לשלשה ומשלשה למקום אחר מותר, דג' תערובות למה הא רב סבר כר"ש ואיהו מתיר תערובות השניה שאם נפלו ארבעים ממאה שנתערבו באחד איסור למקום אחר מותרים, ולכן פירש רש"י שאם מן השלשה פירש אחד למקום אחר אז מותרין השלשה האמצעים, דהיכי דמתחיל דין ביטול צריך להרים, ויהיה צריך להרים אחד ולהשליכו לנהר, אבל כי פירש למקום אחר אז מותרים ג' האמצעים לגמרי דלזה אמרינן דהאיסור נפל כן היא שיטתו וכן פירש הגר"א ריש סימן ק"י:
אך קשה לענ"ד על שיטתו מההיא דתנינן פ"ד דתרומות תאנים שחורות מעלות את הלבנות, ולבנות מעלות את השחורות, ומסיק רב כהנא בירושלמי דאם אינו יודע מה נפלה או כשידע ושכח אז מעלות לר' יהושע, ולר' עקיבא אינן מעלות רק בשלא ידע מקודם מה נפלה אם שחורה או לבנה. וע"ז אמר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים שחורות כדי שתבטל ברוב. ר"ז בעי קומי ר' מנא לא מסתברא בתוך שלש שאם תעלה אחת מהן יהיו שם שתים א"ל ואף אנא סבר כן. פירוש דכי אמרינן דהלבנות והשחורות מצטרפין למאה דוקא שיש כאן רוב בכל חד דאף אם שחורה נפלה איכא כאן שתי שחורות לבטלה ובטילה ברוב דין תורה רק שמדמעת מדרבנן ע"ז הקילו שמצטרפין לבנות ושחורות וע"ז אמר דבעינן שלש דהא צריך להרים בתרומה ושמא יעלה שחורה ושמא שחורה נפלה ולית כאן עכשיו אחרי הרמה רק שתים ולא בטל האיסור במחצה על מחצה וז"ב. ולפ"ז לשיטת רש"י מאי פריך מ"ש ג' דאיכא רובא שנים נמי איכא רובא ומשני מאי ג' דקתני שנים והוא, דלפ"ז לא הוי מקשה בבלי מידי דהא בעינן דאחרי נפילת חד מהשלשה למקום אחר, דבזה יצאת מה דצריך להרים יהיו שלשה שאם יש האיסור בהנך שלשה יתבטל ברוב מן התורה, וליכא לדחות דשאני כאן דכבר נתבטל מן התורה בתערובות הראשונה דהא דרמוני באדן לא בטלי הוי ד"ס, דז"א, דלא שקלינן רק על התערובות הנבטלת, וכמו דבעי דיהיו רוב בהני תערובות השניה וכמו דאמר שנים נמי איכא רובא אלמא דבעי דין ביטול, וכמו דצריך להרים אחד אף דנשאר ריבוא דהתערובות הראשונה, בכ"ז צריך להרים גם משלשה האמצעים, ומוכח מזה דגם תערובות שניה מותר תיכף ואין צריך להרים וכשיטת תוספות ולכן סגי בשנים והוא דהאיסור נבטל בשניהן ודוק:
אמנם קשה דהא רמוני באדן מצי מיירי גם בתרומה וצריך להרים מפני גזל השבט, א"כ בזה מוכרח להיות שלשה והוא, שאם ירים אחד מהן ויעלה אותה בכ"ז הא צריך להיות אם יש אחד התרומה בהם יתבטל וישאר שלשה לבד הך דמרים וצ"ע. ויהא מוכח מזה כשיטת רבינו דאיסורי אכילה לא שרי רק תערובות שלישי וכמו שפסק לקמן פט"ז ה"י:
אך דא יש ליישב, כיון דא"צ להרים רק מפני גזל השבט, הלא מצינו בפ"ג מתרומות, בתורם חבית של יין ונמצאת חומץ כו' דספק אם משתרמה החמיצה כו' דהראשונה אינה מדמעת וכן השניה רק בנפלו שתיהן למקום אחד מדמעות כקטנה שבשתיהן, הרי דספק תרומה שהיא ספק אפילו מצד עצמה לא מצד תערובות ג"כ אינה מדמעת בק"א [רק ברוב ככל האיסורים] א"כ כאן אע"ג דהתערובות הראשונה לא נתבטל דהוי דבר חשוב בכ"ז בתערובות שניה הוי בנפל אחד כספק תרומה, וכמו ששנינו סוף פ"ז בשתי סאין ואינו ידוע איזו של תרומה ונפלה אחת אינה מדמעת יעו"ש ודין ספק מחמת תערובות וספק מחמת עצמה שוין שלא לדמע החולין הנופלין לתוכן בק"א, וא"כ הא אין צריך להרים, ולכן שפיר פריך דבשנים והוא נמי סגי וז"ב בס"ד. והנה בסוף פ"ד דתרומות בדורס ליטרא ואינו יודע באיזו עיגול דרסה דד"ה תעלה, אמר ר' אבין וצריך שיהא בכל אחת שני ליטרין וכל שהוא כדי שתבטל ברוב, נראה ג"כ דצריך שיהיו שני ליטרין וכל שהוא לבד התערובות הליטרא תרומה, וטעמא דכשמעלה אחת מן העיגול אמרינן דנשאר בתוך העיגול הליטרא תרומה ונתבטל ברוב חולין ביטול דבר תורה, וליטרא וכל שהוא הוי רוב דלא בעי אחד בשניים [ועיין פמ"ג בפתיחה לשער התערובות פ"א] כן נראה למעיין, אולם לשון רבינו בהלכות תרומות פרק י"ד ה"ז משמע דלא פירש כן יעו"ש, ושוב ראיתי בתוספתא דתרומות פ"ה דהך פלוגתא דרימוני באדן מתני גבי תרומה, ושם תני נפל מרבוא לתוך ג' משלשה למקום אחר ספיקן מותר מפני שהן ספק דמוע, הרי דספק דמוע אינו צריך להרים וכמו דמזכיר בזה ספק דימוע וכמוש"ב בס"ד:
והנה הרשב"א בספר תורת הבית האריך הרבה בדיני ביטול דמצטרפין אפילו שתי מגורות ושתי קופות בשתי עליות בתרומה, ולא זכר שמירושלמי מפורש דבעי שיהא בכל חד רובא לגבי איסור הנבטל וכמו דבעי שני לטרין וכ"ש, ומצאתי להגר"א סימן קי"א אות י"ט שכתב כן, אבל הרשב"א לא זכר זה. והנראה דפוסק כהך דאמר בירושלמי על הך דלבנות מצטרפין עם השחורות להעלות דבעי שיהא בכל חד רובא, ואמר מיליהון דרבנן פליגא דמדאמר דמדומע פטור מן החלה דוקא שהתרומה רוב, ואמר ר' יוחנן דאף סאה אחת לתוך צ"ט חולין פוטר מן החלה דקל הוא דהקילו וכמו דהקילו לצרף לבנות עם שחורות, וידחה ליה שאני תמן שבטל הוא ברוב וע"כ רבנן פליגי וסברי דאף אם ליכא רק חדא לבינה ונפלה תרומה וא"י אם לבינה מצטרפת להעלות ופסק כן הרשב"א ולכך לא זכר זה, דלכן לא בעי גם הכא שני לטרין וכ"ש, וזה דלא כפסק רבינו בהלכות תרומות ועיין בכ"ז היטב: