אור שמח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ה · הלכה יג
אם היתה שליא זו קשורה בולד מה שיצא ממנה אסור כו':
הראב"ד השיג דאין זה בכלל ובשר בשדה טריפה, דשליא אינו אוכל דפרשא בעלמא הוא, וההמ"ג חשב שזה ממה שאינה מטמאה אף טומאת אוכלין עיי"ש. ובאמת כוונת הראב"ד להא דאמר בפרק כל הבשר דף קי"ג גדי להוציא השליא גדי לרבות השליל כו' קסבר שמואל דם לאו גדי הוא ושליא פירשא בעלמא הוא ולא צריך קרא להוציאו מכלל בשר בחלב, ואל זה כוון הראב"ד דגם כאן אינו בכלל בשר בשדה טריפה ולא מיתסר משום אבר שיצא מקצתו, רק היכי דאיכא למיחש שנימוח הולד בתוכו ויצא ראשו ורובו, ומדברי תוספות ב"ק י"א ד"ה גזירה מקצתה אין ראיה דמשום מקצת ולד אסרי, וקושייתם יש לדחות, דאטו כולה הוה גזירה אטו איסור ודאי, אבל גזרה אטו בחוץ הוי רק ספק איסור שמא יצא מקצת ולד במקצת שליא, דהיוצא אסור שמא יש בו מקצת ולד ואסור משום יוצא ודוק: