אור שמח על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה ה
מפני שמטמא טומאה חמורה כנבילה כו'.
עיין בהשגות שהוא נגד הגמרא, ונימוקו עמו דסובר כמו קושיית הגמרא דלמה לי הכשר הא סופו ליטמא טומאה חמורה ותירוץ הגמרא כששימש מעשי עץ שימש הוא תמוה דבהנך שפיר שייך דאילו היה עץ כמו כופת שאור וחלב כוליא היה ג"כ טמא בהך טומאה חמורה, אבל הכא לא שייך זה דאילו היה הבשר עצם הרי לא היה האבר טמא דכל אבר שאין בו בשר אינו מטמא טומאה חמורה, וע"כ דהגמרא משני לר"מ דאיהו תלמידו דר' עקיבא דקסבר דאבר מטמא בלא בשר, אך למה שפסק רבינו כרבי דבעי בשר וגידין ועצמות לחודיה אינם מטמאין כמבואר בהלכות אה"ט פ"ב ה"ד א"כ לאו מעשה עץ שימש וא"צ הכשר כלל ודוק: